על סף האין-סוף

שאלה: בזמן השיעור אני כל הזמן חושב על הכנס המתקרב, וקשה לי להתרכז בשיעור עצמו. האם אני מאבד משהו בגלל זה?

תשובתי: ודאי שלא. אנחנו תמיד מרגישים כזה מתח בתהליך של ההכנה לאירועים כל כך גדולים. פעם בשנה או בשנה וחצי אנחנו מתאספים לכנס באמריקה, וחייבים לראות בזה הזדמנות בלתי חוזרת להתחבר ולהתאחד זה עם זה. אין אפשרות אחרת לקבל יותר אור מקיף, תמיכה וכוחות להתקדמות, מאשר במפגשים מהסוג הזה.

אני אישית מצפה דווקא לזה. אני זוכר כיצד בתחילת הלימוד שלי אצל הרב"ש, ממש לאחר שלמדתי אצלו מספר חודשים, נסענו כולנו יחד לצפת. בחצר לא גדולה עם בתים קטנים התאספו כל התלמידים שלמדו אצל הרב"ש בזמנים שונים ופתאום רצו להצטרף אלינו. זו הייתה קבוצה די גדולה, כ-40 אנשים. זה היה עוד לפני שהבאתי אליו את התלמידים החדשים.

ראיתי כיצד הנסיעה לשָם והשהייה שָם ריגשה אותו. מה כל כך מיוחד בזה?… אז הוא הסביר לי, שדווקא מפגשים כאלה הם האמצעי היעיל ביותר בעולם הזה להתקדמות הרוחנית, אם האדם מגיע כדי להתחבר עם האחרים, עובד לשֵם כך, משתדל, רוצה לקבל כוחות מהאחרים, לאסוף, לספוג, ממש לשתות את העוצמה הזאת. הרי זה תלוי רק בו, ברגישות שלו.

אם אני מכין את עצמי נכון לכנס, אני מגיע לשם ומקבל את כל מה שרק אפשר. הכול תלוי בי. הרי לפנינו נמצא האין-סוף. אם אני מזלזל באחרים, אני יכול להגיע לכנס ולא לקבל כלום, אלא לצאת משָם עם קרירות גדולה יותר מקודם. ואני יכול להגיע לשָם ולהתפעל, להתרגש, להתרשם, לספוג כל כך הרבה כוחות ואור מקיף, שלא הייתי מקבל במשך שנים של לימוד. הכול תלוי רק בהכנה שלי.

לכן כבר עכשיו אנחנו צריכים להתכונן לכנס המיועד. כשהאדם מתכונן להתחבר עם האחרים לפני כזה אירוע גדול, הוא צריך לחוש התרגשות ויראה מכך שהוא עומד על סף שינויים פנימיים גדולים מאוד. ההכנה, ההמתנה והציפייה המותחת הזאת מורגשת אפילו באופן פיזי.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 08.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כוח הכנסים – לא ניתן להשוות את זה עם שום דבר אחר
להצטרף נכון לכנס "קבלה לעם" העולמי
כיצד להכין את עצמי לכנס?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/NYd67

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest