דף הבית / המשבר ופתרונו / על סף גילוי מטרת האבולוציה

על סף גילוי מטרת האבולוציה

שאלה: אנשים מתחילים להבין בהדרגה, שיש משבר בעולמנו. הם מרגישים אותו בחייהם, והם מנסים לענות על השאלות: "מה לעשות איתו? כיצד להגיב לו? כמה זמן הוא יימשך?". האם קיימים איזה שהם חוקים וחוקיות שלפיהם המשבר ימשיך להתפתח הלאה? במה אפשר להשתמש באופן ריאלי כפתרון, ומה להציע כפתרון לבעיות האלו?

תשובתי: העניין הוא שאנחנו נמצאים בתוך הטבע, ברשת מסוימת של כוחות, שהתפתחה במידת ההתפתחות של האגו, כלומר במידת ההתפתחות של הרצון, בכל דרגות הטבע. 

בהתחלה אלה היו רצונות קטנים של חלקיקים אלמנטריים, אחר כך החלקיקים החלו להתקבץ יותר ויותר עד שיצרו מבנה ענקי, כמו כדור הארץ שלנו, עליו התפתחו תנאים לחיים ביולוגיים: צומח, חי ואדם. זו התוצאה של התפתחות הרצון בתוך החומר: רצון לקבל, ליהנות, להתמלא, להשתמש בחומר שנמצא במגע כלשהו איתנו. על בסיס זה מתרחש חיבור בין חלקיקים אלמנטריים, מולקולות, אטומים, כל מיני חלקים ביולוגיים, ומתוך קבוצת בעלי חיים מתקבצת בהדרגה חברה בהמית, ומבני אדם מתקבצת חברה אנושית. כלומר הכול מתפתח כתוצאה מהתפתחות האגו.

בהתאם לזה התפתחו גם הרצונות שלנו: מרצונות בהמיים של הגוף (אוכל, מין, משפחה), לרצונות חברתיים (עושר, כבוד, שליטה), מפני שהאגו שלנו הפך לחברתי, ואחר כך כבר התפתח לרצון למושכלות. בהיסטוריה שלנו עברנו את השלבים האלה בציר של התפתחות אבולוציונית, ותמיד הבנו כיצד לפעול. ההתפתחות האגואיסטית שלנו דחפה אותנו באופן אינסטינקטיבי לאן שהוא: לנצל יותר משאבים נסתרים וגלויים, לממש השתוקקות למזון, מין, משפחה, עושר, כבוד, מושכלות.

אבל במשך עשרות אלפי השנים של ההתפתחות, פתאום הגענו למצב לא צפוי: חוקי ההתפתחות האגואיסטית הליניארית, ואפילו האקספוננציאלית, הפסיקו לפעול. האנושות תמיד התפתחה בצורה ליניארית, ופתאום במשך 150-100 השנים האחרונות, היא יצאה לאקספוננטה והגיעה לאיזושהי רוויה, שיא. בשיא הזה אנחנו עכשיו נמצאים.

בדרגה הזאת מתרחשות תופעות מעניינות מאוד, פתאום האגו שלנו הפסיק לעבוד. בעבר, ככל שהשקענו יותר יגיעה, כך היינו יותר מפותחים שׂכלית, וכך הצלחנו יותר. ככל שהיינו חזקים יותר, כך הרגשנו יותר בטוחים. ואילו עכשיו אף אחד מיחסי התלות הליניאריים והפשוטים הללו, אינם עובדים. אם במאות הקודמות, אדם עם אגו גדול הרוויח יותר מהשימוש בו, אז עכשיו זה כבר לא כך, ההתפתחות האגואיסטית הנורמלית שלנו מיצתה את עצמה. יוצא שאנחנו עוברים לפרדיגמה אחרת לגמרי, לתלות אחרת. השאלה היא: לאיזו פרדיגמה אנו עוברים? אנחנו עדיין לא יודעים.

בזמן האחרון המדענים מתחילים להניח ולשער, שהמשך ההתפתחות שלנו אינה תלויה באגו אינדיבידואלי, אלא ההתפתחות תלויה בקשר ההדדי והמתואם בינינו. זה נובע מכך, שהיום התקשורת מתפתחת במהירות, ולמרות שהיא אינטגרלית ומקיפה את כל החברה האנושית, את כל הציביליזציה, אנחנו משתמשים בה בצורה ליניארית, מתוך מחשבה של מה אפשר לקחת ממנה.

כלומר, אנחנו נמצאים בשלב של מעבר מאגו ליניארי לקשר הדדי אינטגרלי, ויכול להיות גם לאלטרואיזם. ובהדרגה אנחנו תופסים לקראת מה הולכים. התפיסות הללו החלו להתגלות מאמצע המאה ה-20, מזמנו של "המועדון הרומי", וראו אור בכל מיני עבודות של כלכלנים, פילוסופים ושאר המדענים. אבל הבעיה היא שאמנם יש עבודות, והמדענים תופסים את זה פחות או יותר, אבל אף אחד לא שומע אותם. ולמרות שאנחנו רואים את חוסר התכלית שבהתעוררות האגואיסטית שנמשכת גם אצל בני אדם וגם בארגונים גדולים, האינרציה בכל זאת קיימת ואין לאן לברוח מזה.

ובכל זאת, מאחר ואנחנו ממשיכים לעבוד בחברה, איפה שבמקום חוקים ליניאריים כבר מתחילים לפעול חוקים כדוריים, אינטגרליים, אנחנו רואים כיצד החברה שלנו מתחילה להיכנס ללחץ כבד ולגלות את עצמה בצורה מכוערת. מזה נובע המצב של ריבוד החברה, בה החלק העליון שלה, כמה אלפי אנשים בעולם, ריכז בידיים שלו את העושר והשלטון, ואילו שאר המסות יורדות למטה. נוצר פער עצום בין השכבה העליונה ביותר, שמורכבת מכמה אלפי בני אדם, והשכבה התחתונה ביותר, שכוללת את מיליארדי האנשים הנותרים.

מצד אחד, זה בוודאי צריך להביא לפיצוץ גדול. מצד שני, כל העושר המצטבר לא יהיה שווה כלום. כי בסולם התפתחות הרצונות (אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות) ישנה מדרגה שבה ניתן להשתמש בעושר לצורך הדרגה הבאה של ההתפתחות שלך. וכשהאנושות מתחילה להתגבר על המדרגה הזאת ולסיימה, אז כבר אין צורך יותר בעושר, מפני שמתחילה להופיע המדרגה הבאה שמובילה להשגת משמעות הקיום.

מדענים שחוקרים את הבריאה, מתחילים פתאום לחקור את ההולוגרפיה שלה, ריבוי היקומים, ומגיעים למסקנה שכדור הארץ וכל היקום שלנו הם סופיים. אנחנו מתחילים להבין, שכל הזמן שיחקנו באיזה שהם משחקים: כסף, צבאות, מלחמות. ובעצם מתרחש עכשיו תהליך גדול, שאנחנו בסך הכול מהווים אלמנטים בתוכו, מה גם שלגמרי איננו קובעים את ההתפתחות שלו, את מהלכו וזרימתו, ובמיוחד לא את המטרה שלו. אנחנו נמצאים בשלב שאנחנו צריכים לגלות לעצמנו את המטרה האבולוציונית האמיתית של ההתפתחות שלנו. זה יביא אותנו להתפכחות, לראייה חדשה על העולם. אנחנו צריכים להסתכל על כל מה שמתרחש, ועל עצמנו מהצד, ולחקור את כל הטבע בהתפתחות ההבאה שלו.

כלומר, מאחורי הרצונות הפיזיים (אוכל, מין, משפחה) והרצונות החברתיים (כסף, כבוד, מושכלות) מגיע רצון חדש להשגת המשמעות האמיתית של קיומנו. זה הרצון שצריך לשלוט בנו, לקראת זה אנחנו הולכים. לכן היום האנושות מגלה בהדרגה את המשבר, ואני מקווה שאנחנו נעצב לעצמנו מבט נכון עליו, ואז לא נגיע לסטיות בדרך, כי יהיה מובן לנו שהחיים ממשיכים רק בצורה זו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 15, 12.8.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/iaqdL

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest