קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה לעשׂות אם בשיעורי הזוהר אני מרגיש שאני סתם מבזבז זמן? האם צריך להשתדל להתגבר על זה באמונה למעלה מהדעת ולדכא את ההרגשה הזאת?
תשובתי: קיימים כל מיני חשבונות על חייו של האדם, שמראים שמתוך 70 שנות חייו: 30 שנים אנחנו ישנים, עוד 10 שנים אוכלים, 5 שנים מתרחצים, עושׂים עוד המון דברים, עד שלבסוף מכל השנים האלו לא נשאר לנו, אלא איזה יום אחד חופשי, ואז מה אתה עושה ביום הזה?! אתה בטוח מעביר אותו בשינה…
לכן אני שואל, במה החיים שלך מלאים שחבל לך על הזמן של שיעור הזוהר? רק תחשוב שבעולם הזה אתה חי 70 שנה ותמות, וכאן יש לך הזדמנות לגלות חיים נצחיים. אז כנראה שווה לעבוד קצת עבורם. אתה יכול לשכנע ולרמות את עצמך כמה שאתה רוצה, העיקר לשמור על קשר עם המקור הזה. אדם שמגיע לחכמת הקבלה, תחילה מדמיין לעצמו משהו דמיוני ולא מציאותי. אך אנחנו מבינים שהעולם הבא זו תכונת השפעה, בה מתגלה הבורא.
אז אנחנו מקבלים השׂגה והבנה של העולם העליון. ואם השׂגת את זה בכלים שלך, סימן שזה שלך ולא משנה אם אתה חי או מת בגוף הביולוגי שלך. הגוף הבהמי ניתן לך כהתחלה, כליווי, כדי שכשתתחיל ממנו תוכל להשׂיג רוחניות. להשׂיג הכוונה להרוויח, ואם אינך משׂיג, אז אולי מתישהו יתנו לך עוד הזדמנות.
לכן, אם הבורא נתן לך כזאת הזדמנות, שאתה כבר יושב בקבוצה, עם ספרי קבלה, אז בהמשך כל הבעיה היא רק בך: אל תפספס את האפשרות וההזדמנות הזאת! או שאתה יכול להחליט שאינך מסכים עם הבורא ואז אתה חוזר לחיים הרגילים: "החנות פתוחה, והחנוני מקיף, והפנקס פתוח, והיד כותבת, וכל הרוצה ללות יבוא וילוה…".
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 25.11.2010
