דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / על מה מספרת התורה

על מה מספרת התורה

"וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "ויקרא", פרק א', פסוק ט').

"ריח ניחוח ליהוה", אלה הם אותם החלקים של הרצון הבהמי שלנו שבהם אנחנו לא יכולים להשתמש למען הבורא.

אנחנו מעלים אותם למדרגה הבאה בצורה של "אש" ו"עשן", כאילו ששורפים אותם. יחד עם זה אנחנו לא נהנים מהם, אלא מהנים בזה את הבורא. המילה "ניחוח", הכוונה היא לתכונת רוח.

כל הרצונות שמקודם השתמשו בהם בצורה אגואיסטית, חייבים להפוך לכשרים, כלומר להפוך אותם ראויים להשפעה כדי להשתמש בהם לטובת האחרים.

לכן, אין כזה חומר בעולם שלנו (חומר, זה רצון בדרגות דומם, צומח, חי ומדבר) שבו אפשר להשתמש ישירות להשפעה מבלי שמבצעים קודם פעולות מסוימות לשינוי שלהם.

כל התורה מספרת רק על זה. לכן הקרבת הקורבנות, אוהל המועד, ארון הקודש (הארון שבו שומרים את התורה), הווילונות, המנורה ושאר החפצים מסמלים את התכונות הפנימיות של האדם.

בתורה מתואר באיזה אופן מכינים את החפצים האלה, ממה ומי צריך לעשות אותם, באילו תנאים. למשל, בזמן בניית בית המקדש השתמשו בארזי לבנון. ממקום כלשהו הביאו נחושת, ממקום אחר הביאו צמר שנלקח מכבשים מיוחדות.

כל זה מצביע על כך, שהאדם צריך לבחור דווקא את החלקים האלה של הרצונות שלו ולהשתמש בהם דווקא בכזאת צורה, בכך שמתקן אותם לעל מנת להשפיע.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 13.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
פעולות רוחניות במשלי התורה
מקום לגילוי הבורא
קורבנות שמקרבים אותנו לבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/NZFyg

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest