קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה": "הרב שם טוב, שפירש את המורה נבוכים על-פי חכמת הקבלה, אמנם ודאי, שהמורה נבוכים לא התכוון כלל למה שפירש השם טוב ז"ל…".
שאלה: האם מסתבר, שהמקובלים יכולים לטעות?
תשובתי: כן, בוודאי. כפי שטועים המדענים. למשל, סטיבן הוקינג המפורסם הודיע לפני מספר שנים בפומבי על טעותו. וזאת גדלותו. הוא אמר שאנחנו האמנו לו, אבל הוא טעה.
מורי, הרב"ש, כתב הערות בשוליים של הספרים ואחר כך בעצמו היה מוחק אותן בצירוף הערה "לא נכון!", וכתב פירוש אחר.
הרי אנחנו מדברים על מדע, על מחקר שעושה המחפש. מקובל, הוא אדם שמפתח את ה"כלים" שלו כדי להשיג אלוקות. הוא מגלה אותם באותה המידה שהוא פיתח אותם. ואם שלב כלשהו עדיין לא הסתיים, אז הוא מסתכל על התופעה כאילו מרחוק ועלול לטעות בהבנתה. מה שיותר קרוב, רואים יותר ברור, ומה שיותר רחוק, רואים במעורפל.
המקובל הוא חוקר. למשל, בספר "שער הכוונות" בעל הסולם מעביר ביקורת קשה על הרש"ש. הוא היה מקובל גדול מאוד, אבל מעל דרגה מסוימת הוא בכל זאת לא גילה, לא הבין משהו. אני לא יכול לשפוט על מדרגות כאלה גבוהות, אבל יתכן שהוא אפילו לא הבין שהתחום הזה עדיין אינו מושג עבורו, נמצא עדיין בספק. גם זה קורה.
באופן כללי, ישנו חלק מיוחד בחכמת הקבלה שהוא ספקות, שבו הכול נסתר בתנאים מסוימים. במדרגות גבוהות, בעיקר ב"עולם האצילות" יש המון מקרים דומים. ובדיוק כך קורה בכל מדע אחר.
לכן, יש להבין שאנחנו מכירים את הבורא לא ישירות, אלא "ממעשיך הכרנוך", במידת התאמתנו אליו. רק בגמר התיקון "כולם ידעו אותו מקטנם ועד גדלם", ואז, "ולא ילמדו עוד איש את רעהו". כשכל הכלים יהיו מתוקנים, אז אנחנו נגלה אותו לגמרי. אבל בכל זאת, אנחנו נגלה אותו במידת הכלי שהוא ברא בנו.
בכל מקרה, הכלים שלנו מקבלים מילוי במידת התיקון שלהם. האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת, כוח ההשפעה שולט בעולם וכל היתר תלוי בנו. אם תוכל להשתמש בו, בבקשה. אם אתה לא יכול, אז אל תשתמש. לא כדאי לייחס לכוח העליון "יוזמה", "רצון" נוסף כלשהו. כדאי להיפטר מכל הסטיגמות האלה.
קיים הכוח הטוב והמיטיב לרעים ולטובים, שמוכן להפעלה בהתאם לתכונות האדם. יש לפניך "חבל" פוטנציאלי שאותו אפשר למשוך או "שקע" שאליו אפשר לחבר "תקע". וכל עוד אתה לא מחובר אליו, אתה לא יודע מהו.
נניח שאתה מחבר אליו תנור ואז אתה מסיק מסקנה שזהו כוח מחמם. אבל אני מחבר אליו מקרר ובשבילי הוא כוח מקרר. אז האם הוא מחמם או מקרר? לא זה ולא זה, אלא אנחנו בעצמנו מחממים או מקררים…
לכן, העיקר שעלינו לדעת הוא:
• הקבלה היא מדע.
• מקובל, הוא חוקר. "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" ו"ממעשיך הכרנוך".
• מטרת הבריאה היא "וכולם ידעו אותי".
• אמונה, היא לא ביטחון עיוור, אלא כוח ההשפעה.
• אם נצליח לפתח אותה, באותה המידה נצליח, ואם לא נפתח, נשאר בידיים ריקות.
• הבורא הטוב ומיטיב, הוא אבסולוט והאבסולוט אינו משתנה, אלא רק אנחנו משתנים.
הגישה הזאת צריכה להיות מאוד ברורה. אבל האנושות לא רוצה לשמוע עליה, כי היא דורשת עבודה, מחייבת אותנו להשתנות ולא אותו. כאן אתה כבר לא יכול סתם "לזרוק מַטבע" ולצפות לתגובה נעימה מלמעלה, אלא כאן אתה חייב לשנות את עצמך.
התקופה המודרנית מאלצת אותנו לתת דין וחשבון לעצמנו על הדרך שעברנו, לברר את השאלות הללו. והאנשים כבר משתנים, אפילו הדתות משתנות במהירות. האנושות מתפתחת…
מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "תורת הקבלה ומהותה", 09.12.2013
ידיעות קודמות בנושא:
השלמה של הפכים מלחמתיים
אם לא תתנתק מהישן, לא תקבל חדש
האור ילמד ויבהיר הכול
