דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / על התועלת והנזק של השגה מדעית

על התועלת והנזק של השגה מדעית

שאלה: במה המדע כל כך רע, אם חיפוש סוד החיים זו נטייה טבעית שמתפתחת באדם מהטבע?

תשובתי: אנחנו נמצאים בנטייה לגלות את סוד החיים, מפני שמאיר לנו השורש העליון שלנו. השאלה היא רק, איפה, איך ועל ידי מה אני מחפש אותו? במדע רגיל אני מחפש אותו על ידי רגש ושׂכל בהמי שלי.

על ידי אמצעים גשמיים אני רוצה למצוא את השורש העליון? האם אני לא מבין שהוא כולו גבוה, משפיע, מנותק מהרצון לקבל, מהנבזות והשפלות שלו, מהמוגבלות שלו?

הרצון לקבל, האגו, שכל הזמן רוצה לקבל לעצמו, לא יכול להיות שלם, מפני שהוא כל הזמן מרגיש חיסרון. לכן הוא לא יכול להיות מותאם לשורש העליון. ככל שהוא רוצה יותר לעצמו ומגלה את המוגבלות שלו, כך הוא יותר יורד.

מהסיבה הזאת האנשים הקדמונים החשיבו את השמש לאלוקות, כי היא הייתה עבורם מקור החיים.

שאלה: איך אברהם חיפש את סוד החיים?

תשובתי: אברהם יצא לראות כוכבים, ירח, שמש, בכך שחיפש את אותו הכוח שאפשר היה להגיד עליו שהוא אוניברסלי ועליון. אבל זה היה חיפוש פנימי.

שאלה: האם הוא לא חיפש את זה בשׂכל וברגשות הגשמיים שלו, כמו בכל מדע?

תשובתי: אברהם לא הסתמך על השׂכל שלו, הוא חיפש משהו עליון יותר, המנותק ממנו, אוניברסלי. הוא השיג הכול מתוך הזכות של הנשמה שלו, כמו אדם הראשון. לכן הם הצליחו להשיג הכול בעצם בלי מורה.

אצלנו דבר כזה לא יכול להיות, אף אחד מבני דורנו לא מסוגל לגלות בעצמו את הבורא. ישנם הרבה אנשים שבטוחים בזה שהם מרגישים את הכוח העליון, אולם למעשה, אף אחד מהם אפילו לא מתקרב לזה. כזה הוא הדור שלנו, זו תוצאה מתוספת העביות שגורמת לירידת הדורות.

האבות היו נמצאים במצב מיוחד, שנקרא "זכות אבות", מפני שהשבירה שלהם הייתה מלמעלה בשורשם ונבעה מהמערכת עצמה. אבל לאחר הנפילה שלנו אנחנו מתקנים כבר את השבירה העצמית שלנו ואין לנו שום "זכות". "זכות אבות" הייתה קיימת רק עד לגילוי של היצר הרע, שנקרא "פרעה".

לאחר שיעקב נפטר במצרים, לא נשארה יותר זכות אבות. אמנם, אנחנו יכולים להשתמש בהם, אבל רק בדבקות לאותה המדרגה, אבל לא בעצמנו בפועל.

שאלה: האם אברהם היה מדען כמו כל מקובל? אז מדוע המדע מביא נזק?

תשובתי: מדע, זה כמו רעל של נחש, שיכול לשמש כרעל או כתרופה, תלוי בשימוש שלו. צריך להשתמש בו כדי לגלות את הכוח העליון, כאשר אנחנו מבינים שהאגו שלנו הוא התחתון, שאי אפשר להשיג בו שום דבר מן האמת. אנחנו מוגבלים בחושים הגשמיים שלנו וברצון האגואיסטי שעומד מאחורי הכלים הללו.

אנחנו לא יכולים לצאת מתוך הרצון הזה שמחייב אותנו לחשוב, לראות, להבין ולהרגיש רק מה שלטובתו או מה שיכול להזיק לו. כלומר, כל התפיסה מכוונת רק לכיוון הרצון לקבל, ויותר אנחנו לא רואים כלום. מסביב יכולים להיות עולמות שלמים, כוחות, אבל אין לנו חושים לתפוס אותם.

אם כך אנחנו מסודרים, אז אין לנו מה לחפש אמצעי, לא בתוכנו ולא במדע שפיתחנו. בדרך כזאת אנחנו אף פעם לא נגיע לאמת, לאלוקות, לאוניברסליות.

לכן במדע יש רק מה שהאדם גילה בכלים האגואיסטיים שלו, ולכן גם המדע הוא אגואיסטי. כך אנחנו גילינו אותו וכך משתמשים בו. אנחנו לא יכולים להשתמש בו בכיוון אחר, בנטייה אחרת, מפני שכל ההתפתחות שלו נבעה מתוך התועלת האגואיסטית שלנו.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 27.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
דרך עקיפה לסוד החיים
שקיעת המדע, גאוות האנושות לשעבר
יסוד כללי לכל המדעים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/CxAEl

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest