קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אתה אומר ש"רוחניות", זה כאשר הזולת חשוב יותר ממני. איך אפשר לרצות את זה? האם אין שם יותר שום דבר?
תשובתי: כן, דווקא זוהי הרוחניות. יתרה מכך, נותנים לך כל מה שרק תרצה, חוץ מהשפעה לזולת, ואתה בכל זאת בוחר רק בזה.
כאן כל העניין הוא בבירור של ה"כלים", הרצונות. אף אחד אינו דורש מאיתנו לעשות פעולות שנמצאות מעל לטבע שלנו. פשוט אנחנו משתנים ואז מגלים שתכונת ההשפעה חשובה לנו כבר לא במובן האגואיסטי, אלא בפני עצמה.
אתה לא לוקח בחשבון את הפעולות של המאור המחזיר למוטב. אבל בינתיים, הוא משפיע על האדם, ואז האדם משתנה. מה גם, שהוא משתנה בכזאת צורה, שכבר אין לו יותר את השׂכל והרגש הקודמים, הכול מתהפך, הכול נהיה חדש.
ולכן אנחנו צריכים לאפשר לאור לעשות את פעולתו. תן לו לעבוד, תפתח את עצמך לפעולה של האור. הוא נמצא מבחוץ, מקיף אותנו, אז תן לו לגעת בך, ברצונות שלך, שאותם אתה מכסה מפניו עכשיו. ברגע שהוא יתחיל לעבוד, אז אתה תראה איך שהכול משתנה.
כי אנחנו נמצאים בעולם אפסי, מצומצם, "נקודתי", אנחנו מוגבלים בזמן, תנועה ומקום. זה פשוט נורא, אבל אנחנו לא מבינים מה שקורה. מרחקים עצומים מפרידים בינינו, נמצאים בין ההבנה, ההרגשה וההשגה שלנו. והם נוצרו בגלל הרצונות, שכל אחד מהם מכוון לתועלת עצמו.
ולהיפך, רצונות שנמצאים בהשפעה נכללים זה בזה. אם אנחנו כולנו רוצים להשפיע זה לזה רק טוב, אז אנחנו נכללים בנקודה אחת, ושם בינינו כבר לא קיימים מרחקים, שם אנחנו מבטלים את העולם הזה. תתאר אותו לעצמך ללא מרחקים, ללא זמן, האור פועל מכל הצדדים. לפי איינשטיין, אם אתה נע במהירות האור, אז אתה כבר לא רואה רק מה שנמצא לפניך. האור כאילו מגיע אליך מכל הצדדים, והמושגים של זמן ותנועה נעלמים…
היום אנחנו פשוט לא מבינים שאנחנו חיים במימד קטנטן ואפסי, חיים ומתים, מבלי שיודעים בעצמנו היכן, יש לנו שׂכל ורגש, אבל יחד עם זה שקועים בקרקעית, בשפלות. אז תיתן לאור לפחות במקצת להשפיע עליך. אתה אפילו לא מתאר לעצמך אילו תכונות יש לו. זו לא סתם איזו "השפעה", זהו מימד אחר, שבו החשיבות של האחרים אינה מהווה בלבול ומבוכה. תצפה לישועה מהאור.
מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 18.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
שלבי האהבה לזולת
אומנות גילוי הבורא
תעורר את השחר
