קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בכך שאתה מפשט את ספר הזוהר, האם אינך מפחד לקלקל אותו?
תשובתי: אני לא מפחד, כיוון שאני יודע בוודאות שאני מקלקל! הטקסט של "זוהר לעם" הוא שילוב של הטקסט המקורי של ספר הזוהר ופירוש של בעל הסולם, כשהם שזורים זה בזה ומפושטים. לכן הוא ללא ספק מקולקל בהשוואה למקור. מילים רבות (כמו בחינה ועוד) שמדגישים את הדיוק, הוצאו מהמשפטים כדי להקל על הטקסט. לכן הטקסט יוצא גס, פחות מדויק, אך יותר מוחשי (קונקרטי).
אך היה חיוני לעשות את הצעד הזה, כדי לקרב את הטקסט של הזוהר לקריאה ולהבנה של הקורא הממוצע. כמובן, שטקסט כזה לא מחליף בשום פנים ואופן את הטקסט המקורי. אלא הוא מיועד לקריאה המונית של ספר הזוהר. ישנם כאלה, שלומדים חכמת קבלה בצורה מכאנית, ישנם כאלה שלומדים אותה כחכמה, ישנם כאלה שלומדים קבלה כדי לזכור, ישנם כאלה שלומדים קבלה כדי לכתוב ספרים, ישנם כאלה שלומדים קבלה כדי ללמד. אך ישנם גם כאלה שלומדים כדי להשתנות, ורוצים תחת השפעת האור העליון שיורד עליהם תוך כדי תהליך קריאת ספר הזוהר, להתחיל להרגיש את העולם העליון, ומתוך ההרגשות להתחיל להבין אותו. וזהו הלימוד האמיתי של חכמת הקבלה. ועבור אנשים כאלה מיועד הספר "זוהר לעם".
ידיעות קודמות בנושא:
המקשר בין שני הקטבים
אמת למתחילים
מפתח המקרב לבורא
המחשבות הקודמות לכל האותיות הן משוטטות בנו פנימה תדיר. אנחנו צריכים לחשוף את האומץ האמיתי שלנו, את צורת האריאליות הנשמתית שבקרבנו, כדי לעמוד תמיד על אופים של אותם הציורים הבלתי מצויירים, אותם התוארים העומדים למעלה מכל תואר, כדי שנכיר את הדר נשמתנו. ועל פי אותם הרעיונות העליונים יסתעפו אצלנו הסעיפים של המחשבות הפוריות המתגלמות באותיות. ובהברא בנו האותיות, יתגלו הנקודות ממקור המחשבה הקודמת להם, והטעמים יתגוונו מאותו המקור העליון ששם שרויה היא המחשבה הקודמת המחשפת את האותיות, שהאותיות עצמם בניתוחם קיימים שם בצורה אידיאלית מיוחדה'. מתוך תביעה עליונה זו הרינו באים למדרש האותיות, שיביאנו להארת הנקודות, והטעמים, ותגיהם יזהירו לנו את אורותיהם, והתיבות והמאמרים, הפסוקים והספרים, יפיצו עלינו את קרני הודם.
הרב קוק
ראש מילין