על המשמר של "אוהל מועד"

"וידבר ה' אל משה לאמר: הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו: ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן" (במדבר, ג', ה'–ז').

שאלה: ממי היו צריכים הלוויים לשמור על אוהל מועד?

תשובתי: נניח שיש לי איזושהי תכונה ששומרת עליי שאני לא אומר פתאום משהו מיותר, כך גם בעבודה הרוחנית אסור לעבוד עם רצונות ותכונות שאינם מתוקנים מספיק עדיין. חייבים להבין שהקווים ימין ושמאל צריכים לתמוך זה בזה, כי לאדם נדמה שהוא הולך קדימה, רוצה לגלות את תכונת ההשפעה והאהבה, משתוקק להתקרבות לבורא, אך בעצם צריך טוב טוב לבדוק את זה.

ככלל, התכונות של קו ימין שמשתוקקות קדימה, זקוקות מאוד לקו שמאל שמרסן ומכה אותן, כדי לבדוק פעם נוספת לעומק, עוד פעם להשוות, להתקשר נכון עם האחרים וליצור "כרית ביטחון", סביבה מיוחדת שתומכת בך. כשהאדם מתחיל לסגל לעצמו מדרגה חדשה, הוא משתוקק לתכונת ההשפעה, אבל כשהוא נכנס לתוך התכונה הזאת, הוא מאבד את הראש, מאבד את השליטה על עצמו, מאחר ורואה שהכול זו אהבה חלוטה. ומיד נשרף, כמו נדב ואביהו, או חוטא כמו אדם הראשון.

הבעיה בהשגת התכונות הרוחניות היא, שכאשר אתה נכנס לאיזושהי תכונה, אתה הופך לאותה תכונה והכול אצלך משתנה לחלוטין בראש. אתה כבר לא שולט בעצמך מהמצב הקודם שלך, לכן במצב העתידי שלך אתה צריך מראש ליצור משקל נגד לאותה התכונה שבה תימצא. וזה לא פשוט.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 31.12.2014