דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / על המכות של העבר והעתיד

על המכות של העבר והעתיד

שאלה: כמה מהחוקרים של האנטישמיות החדשה מדברים על ה"נבחרות" וה"נבדלות" שמוכרזת בתורה של עָם ישראל, שהופכת אותו ל"קוץ בגרון" לאלה שמחפשים את התיקון בשוויון…

תשובתי: העניין כאן הוא, לא בפסוקים של התורה, במיוחד שעם ישראל לא מציג אותם ולא מכריז על זה בתור היסוד שלו. רבים לא ידעו עליהם, אבל זה לא הפחית את עוצמת הרגשות.

למעשה יש לנו עסק עם הכוח הטמון בטבע, בכלים האנושיים. אפילו שלאנשים אין שום יחס לעָם ישראל ובכלל לא מבינים את המקורות שלו, השנאה בכל זאת קיימת. היא נובעת מהמהות עצמה ואין מה לעשות עם זה. בכלים של הרצון לקבל באופן טבעי מקננת שנאה להשפעה, לחיבור אמיתי, שעליו מדברת התורה.

אנחנו לא מרגישים כלפי זה שנאה, אלא התנגדות. ההשפעה בכל זאת שייכת לנו ולא למישהו אחר.

ומי שלא מרגיש אותה כשלו, אז הוא שונא אותה עד למוכנות להרוס, להרוג ולהשמיד ממש.

אין דבר יותר טבעי מזה. דווקא בגלל זה עשָׂו רצה להרוג את יעקב, אבל נמנע מלעשות זאת מפני שבתת ההכרה של דמות עשָׂו שבאדם עוצרת אותו המחשבה על כך, שללא יעקב הוא לא ישרוד. מתוך התורה אנחנו רואים, שאי אפשר להסתדר בעולם ללא מקור השפעה.

אבל בכל זאת באדם בוער הרצון להשמיד, או כמה שיותר להכניע, לכופף את תכונת ההשפעה. במיוחד עכשיו.

אנחנו יכולים לתהות, איך דבר כזה יכול להיות במאה ה- 21?

אנשים לא מבינים, שמתחילה תקופה שדורשת מעָם ישראל פעולות ממשיות. מקודם זה לא היה כך. מקודם, למרות השנאה של העמים הוא עדיין לא היה חייב לממש את התיקון. אבל למרות זאת חווה ייסורים קשים מאוד.

רק בזמן האחרון, במשך תקופה קצרה, אנחנו לא סבלנו, מפני שהבורא אִפשר לנו לחזור לארץ ישראל ולקבוע שאנחנו נמצאים כאן לצורך התחלת התיקון. אבל התקופה ההתחלתית הזאת של החזרה הסתיימה. כמו שכותב בעל הסולם במאמר "מאמר לסיום הזוהר", ההזדמנות ניתנה, ועכשיו, אם עָם ישראל לא יממש את התיקון שלו בפועל, אז כל הייסורים שעברנו ייראו כאפסיים בהשוואה לייסורים החדשים שיבואו.

מפני שאף פעם לאחר הגלות של עָם ישראל לא היינו במצב שחייבים לבצע תיקון. ולכן החשבון איתו יהיה קשה מאוד.

מקודם, כל המכות שקיבלנו היו כדי לשמור עלינו שלא נתחבר עם אומות העולם, שלא נשכח. הן עזרו להישאר נבדלים שנשמור על עצמנו כדי לחזור לתיקון שיבוא בהמשך. אבל גם המכות האלה היו נוראיות.

ואילו עכשיו הן יבואו ממקור אחר לגמרי…

מכאן אנחנו צריכים להבין, שהחובה שלנו זה להביא לעולם את המסר על התיקון. כי בסופו של דבר, דווקא אנחנו הם אלה שיהיו אשמים. אחרים עדיין אינם יודעים על כך, ואילו אנחנו יודעים, לכן הדרישה תהיה מאיתנו. ואם אנחנו "נרדמים", אז כל המכות של העולם הן על המצפון שלנו.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר" של בעל הסולם, 02.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
על פרשת דרכים מאיימת
האלטרנטיבה היהודית של המאה ה-21
לתת דין וחשבון לעולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/P7CED

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest