על ההפצה בישראל

laitman_2011-02-25_0048-70.jpg

שאלה: מדוע בהפצה הכלל עולמית אנחנו חדים וברורים, ובישראל אנחנו רכים יותר במסרים?

תשובתי: כאן אנחנו מקבלים מכות בצורה אחרת, ולכן גם הפנייה לעָם צריכה להיות אחרת. צריך להראות לאנשים, מה מתרחש באירופה ובחלקים האחרים של העולם, ולהסביר עד כמה התהליכים האלה יהיו מסוכנים, כשהם יגיעו עד אלינו.

כאן הם לא יתגלו בכלכלה, אלא בלחץ חיצוני, בבעיות ביטחוניות. כאן השאלה היא רק על הקיום שלנו. הבעיה היא לא במזון ואבטלה, החשבון לא יתנהל על זה, אלא על הייעוּד שלנו, על החוב שלנו כלפי העולם. ואת זה צריך להסביר לעם.

אך בינתיים העָם בכלל אינו מוכן לזה. ולכן בהפצה אגרסיבית הוא פשוט יסתום את אוזניו ואפילו לא יביט עליך. עכשיו אתה לפחות לא מזמין דחייה אצל האנשים. אך אם תתחיל להכריח את העָם לפעולה, הוא יפנה לך עורף. דבר אחד זה "להתחבר לטוב", ודבר אחר זה לשמוע על צרות שמחייבות למשהו. "מי אתם בכלל?".

מעגלים רבים בחברה ישׂמחו להתפתחות אירועים כזאת וירצו לרמוס אותך, אך כל עוד אתה מדבר על אהבה, יש להם בעיה.

לכן נדרש כאן חישוב דק ועדין. אני לא מרגיש היום שום דחף לפעולות חדות בהפצה הישראלית. זה רק ירחיק מאיתנו את האנשים. בינתיים הם לא רוצים לשמוע וגם לא ישמעו יותר. לצערי, כזה המצב להיום. בכך שנוסיף "חדות", אנחנו נהפוך משוחרי טוב למטיפי מוסר בעיניהם.

צריך ללכת בדרך של אהבה, בדרך של טוב ולא של ערבות מאולצת: "בואו נדאג זה לזה, נאהב זה את זה, נתאחד זה עם זה". אסור להפיץ כרזות "אתה נרשמת לערבות!?". לא. אלא אנחנו רוצים להיות ערבים עבורכם. לא ניתן לגשת בצורה אחרת לעם. רק עם אהבה. רק אם אנשים ירגישו, שהנסיבות לוחצות עליהם, אז אנחנו נוכל להסביר, מדוע ומהיכן נובע הלחץ הזה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, 22.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים, לגשת אל הלוח!
לפזר חום בלבבות
רדום בזרועות האויבים…

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest