דף הבית / אהבה / זוגיות / על הגלים הסוערים של החיים המשפחתיים

על הגלים הסוערים של החיים המשפחתיים

שאלה: אתה מייעץ לנו להתעלות מעל לכעס ולרוגז שלנו ביחסים במשפחה, אך לשם כך אני צריך לשלוט ברגשות שלי, ואילו אני מרגיש איך הרגשות שלי שולטים בי, ולא להיפך. איך אני יכול לשלוט ולבקר אותם כדי להתעלות מעליהם?

תשובתי: כאן הכול קובע ההרגל. אפשר לעשות את זה, אם אנחנו רואים כאלה דוגמאות חיצוניות, ואם בן/בת הזוג שלי, מקרינים עליי גלים בטווח התדרים הזה.

היחסים שלנו צריכים להתנהל בתדר הקבוע הזה, כדי שאני כל הזמן אחזיק את עצמי מעל לאגו שלי. בזכות תרגילים כאלה אני רוצה להגיע לכזה מצב, שאני אתחיל להתייחס לא רק לאדם הכי קרוב אליי, אל בן/בת הזוג, אלא כלפי כולם בכלל עם כזאת אהבה כמו לעצמי. וכך אנחנו משיגים חיי גן עדן, חיים אגדתיים.

אנחנו רואים שהטבע דורש את זה מאיתנו, בכך שמסדר לנו את כל הבלגן שבו אנחנו חיים היום. וכאן הכול תלוי בתמיכת החברה, שתהיה כמה שיותר חזקה. וכמו כן בתמיכת הקבוצה הקטנה והכי קרובה אליי, המשפחה.

וכשאנחנו מתייחסים זה לזה בכזאת צורה, אז אנחנו לא סתם משחקים ומעמידים פנים. האם לשפוך את הכעס זה על זה, זה אומר לנהוג יותר בטבעיות ולא לזייף? אבל זה הרי לא עוזר להסדיר את היחסים. באמת, אני משחרר מתוכי קיטור, אבל מה הטעם? הרבה יותר טוב, אם אנחנו מבינים אילו טענות יש לנו בפנים, ויחד עם זה, מחזיקים את עצמנו מעליהן, כמו חתיכת עץ ששוחה על פני הגלים, שכל הזמן עולה ויורדת יחד איתם.

הגלים נעים, עולים ויורדים, ואילו חתיכת העץ שוחה לה על פני המים. כך גם אני צריך להרגיש את עצמי. אני מרגיש את כל הנטיות הטבעיות, המשיכות, הכעס, הגאווה, הקנאה, הכבוד העצמי, התובענות שלי, ושונא את כל זה בבן/בת הזוג שלי. אבל זה לא חשוב, יחד עם זה, אני כל הזמן מתעלה מעל זה, בכך שמשתדל לשחות מעל פני המים.

כך אני הופך לפסיכולוג לעצמי. וכשאני מחזיק את עצמי בצורה כזאת ביחס לעצמי ולקרובים, אני מבצע עוד מאמץ אחד נוסף, בכך שרוצה להרגיש את הרצון של הצד הנגדי, ובמידת האפשר לספק ולמלא אותו.

יוצא, שאני עובד עם האגו שלי, לא זורק אותו ולא פוסל. וככל שהאגו שלי יהיה גדול יותר, כך גדולה יותר תהיה העבודה שלי, וזה אומר, שגם התוצאה יכולה להיות טובה יותר. כי אנחנו רואים שהאנושות גדלה בזכות התפתחות האגו. אנחנו ממשיכים גם עכשיו לגדול בזכותו, אבל רק בכיוון היציאה מעצמנו וההתכללות באחר.

ביציאתי מתוך עצמי לתוך אחרים, אני רוכש רצונות ענקיים של כל העולם, את הצרכים של כל השאר. אני לוקח מהם תכונות פנימיות, השתוקקויות, מחשבות של אנשים אחרים, שהם עצמם, האגואיסטים הקטנים, לא יודעים עליהם. ואילו אני, בכך שיצאתי מתוך עצמי ומתייחס אליהם טוב, יכול לספוג לתוכי את כל מה שנמצא בתוכם.

באופן כזה, האדם יוצר לעצמו מילוי, שעושה אותו כזה ענק כמו כל האנושות. ודווקא בזה יכולה להיות מטרת הביצוע של התנאי "ואהבת לרעך כמוך", כי בעזרתו אתה כובש את כל העולם.

ביחסים המשפחתיים אני עובד על שני מישורים: על המקור של האגו העצמי שלי, בכך שמתעלה מעליו, ועל המקור של הזולת, למשל, של אשתי, בכך שלוקח את הרצון שלה ומבצע את כל מה שהיא מצפה ממני.

אם אני עושה זאת בצורה נכונה, אז אני לא חוסם את הרצונות העצמיים שלי ולא הופך לפראייר, שאותו ניתן לנצל ללא כל בושה. אנחנו באמת יוצאים לרמת משחק יותר עליונה, לא ברמת האגו של שני היצורים האומללים האלה, אלא כזה זוג, שנכלל זה בזה.

אני מתעלה מעל עצמי ונכלל בבת הזוג שלי, בכך שמקבל ממנה את כל התכונות והרצונות שלה והיא עושה את אותו הדבר בקשר אליי. יוצא, שכל אחד מאיתנו כולל בתוכו את השני. בצורה כזאת אנחנו מתחילים להתרגל לכך שאנחנו לא צריכים לדבר! אנחנו מבינים זה את זו ללא מילים, כי בתוך כל אחד מאיתנו נמצאת הדמות של השני. אנחנו מתחילים להרגיש זה את זה מבפנים בכזאת צורה, שבאמת הופכים להיות כאחד.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה 33, 12.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
טכניקה של ויתורים במשפחה
כדי לא למצוא את עצמנו ליד שוקת שבורה
אור שלי, ראי, תספר ותראה לי את כל האמת

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest