דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עלייה על רכס הגל

עלייה על רכס הגל

laitman_2009-08_5961-70.jpg

בזמן העלייה אני כאילו מתעורר, שואף לתוך החזה אוויר ומתמלא בהתרוממות רוח. זהו סימן של התקרבות לרוחניות. אינני מרגיש עדיין את האור, אבל נדמה לי שכל רגע הוא יפציע. ואז בכל חומר הלימוד אוכל להבחין בהמון דברים חדשים, שמקודם לא ראיתי ולא הבנתי.

את הזמן הזה אני צריך לנצל בהשפעה מירבית, למצותו עד תום, ולא לאבד אף לא רגע אחד. כי אחרת אני כאילו מזלזל במה שנתנו לי מלמעלה. לא משנה אילו ספרים לקרוא בזמן הזה. העיקר שהם יהיו קרובים לנשמתי. כי הרי אפילו מבלי להבין את החומר הנקרא, אני משקיע מאמצים, בכדי למזג בין האור הנשפך אליי עם הרצון והשׂכל שלי. אני רוצה שהאור יחדור לתוך הרצון, ואז הזיווג וההתנגשות ביניהם יפתחו אותי.

העולם שלנו, האטומים, המולקולות – אינו קיים. אנחנו מדברים רק על כוח הרצון, ואם הוא כבר עכשיו קרוב אל האור, אז צריך להשתדל לעבוד עימו כמה שיותר.

ההשתוקקות למטרה שמתפתחת בליבו של אדם, היא בעצמה הבקשה לתיקון. המאמצים בזמן העלייה – הלימוד, ההפצה, העבודה בקבוצה – מביאים לכזה רצון הראוי לכך שיגלו לו את האור.

ברוחניות אין גבולות, קירות, איסורים. אור וכלי נמצאים זה ליד זה, אבל אינם מצטלבים בדומה לגלים בתדרים השונים. ורק כשאני עובר מהגל של הקבלה לגל של ההשפעה, אני קולט את האור ומתמלא על ידו.

לשם כך אני זקוק לרצון חזק ומטרתי, הדומה בצורה מינימאלית לאור. אפילו שהוא קטן, אבל כל כולו ממוקד למטרה. בדומה לילד שרוצה משהו קטן ולא חשוב, אבל הוא משתוקק לו בכל כוחותיו, הרצון הזה משתלט עליו באופן מלא – אפילו שזה רק לזמן קצר.

ההידמות המינימאלית לבורא תאפשר לנו מייד להרגיש אותו. הרגשת הבורא בתוכנו, זו היא הנשמה. אז אנחנו נגלה חיים נצחיים ומושלמים ברמה שלו, ולא ברמת הגוף שלנו. הרצון להשפיע שתוקן על ידי האור, מביא אותנו אל הבורא, לתכונה הכללית של הטבע, ואנחנו מתמזגים עם מדרגתו, עם עוצמתו.

מתוך שיעור על מאמר מספר שמעתי, 19.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
הרצון צריך להיות מטרתי
לשאוף ל"נקודת היעד"!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HxWjn

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest