עכשיו יוצאים!

בעל הסולם, מאמר "וזאת ליהודה":

"הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארע דמצרים (זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים)".

"כי מצות "אכילת מצה" ניתנה לבני ישראל עוד בטרם יציאתם ממצרים. והיינו על שם הגאולה העתידה, להיות בחיפזון. נמצא שמצות אכילת מצה ניתנה להם בעוד שהיו בשעבוד."

מצווה על אכילת מצה ניתנה מראש, מפני שהיציאה ממצרים מתרחשת בפתאומיות, בחיפזון. פתאום מגיעה הפקודה: "בעוד רגע יוצאים!", "ומה עם הלחם, איך אפשר לצאת בלי לחם?".

לכן המצווה ניתנה מראש, להכין את הכול, כדי שברגע היציאה, הבריחה, יהיה לנו כל מה שצריך. גם עכשיו אנחנו עושים את זה, מפני שאנחנו שמחים מאוד לזה שכל הגאולות קורות באופן פתאומי. לכן אנחנו כל הזמן נמצאים בתקווה שבכל רגע יכולה לבוא הגאולה.

כמו שאמרו להם במצרים: "עכשיו יוצאים!", כך גם לנו יאמרו היום, הנה עוד מעט יהיה כרוז ואנחנו כולנו נצא, נתחיל לעלות לדרגת הגאולה. לכן אנחנו כל כך שמחים לחגוג את החג הזה, בכל שנה להזכיר את הנס הזה.

מתוך שיעור על המאמר "וזאת ליהודה", 27.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בכל רגע תהיה מוכן לבריחה
"לחם עוני"
היה מוכן לבריחה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tD8G3

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest