עכשיו זהו הזמן הטוב ביותר!

שאלה: על סמך איזה בסיס נבנית ההשתוקקות שמתוכה האדם פונה אל הבורא?

תשובתי: את ההשתוקקות ניתן לקבל רק מהקבוצה! כשאני משתדל להתחבר עם החברים, אני מקבל מהם תוספת רצון, גדלות המטרה, והדבר העיקרי היא השפלות העצמית, ההכרה בכך שאיננו מסוגלים בעצמנו לעזור זה לזה ולהשׂיג משהו. אני בפני עצמי הוא אגואיסט קטן, ואני תמיד מצדיק את עצמי. אך כשאני מתחבר עם החברים, אני לומד מהם. גם אם ארצה וגם אם לא, אני מסתכל עליהם ורואה שכולם חלשים. וכשכולם חלשים, זה כבר משפיע עליי אחרת מאשר הרגשת החולשה העצמית שלי.

בהרגשת החולשה שקיבלתי מהם, קיים אלמנט של שבירה. בתוך עצמי אינני מרגיש את השבירה, כי הרי היא התרחשה בינינו, מחוץ לי, ביחס לאחרים. כשאנחנו מנסים להתחבר יחד כדי לגלות את הבורא בקשר בינינו, אנחנו מגלים שאיננו מסוגלים לכך. בדיוק את זה גילינו בכנס "קבלה לעם" העולמי שחלף. זהו גילוי השבירה. מכאן אנחנו יכולים להבין עכשיו רק דבר אחד: מה אנחנו עושים עם הגילוי הזה שנעמד לפנינו? אנחנו הגענו לאכזבה, לגילוי של אי היכולת שלנו להתחבר. אז מה לעשות? לנטוש את הדרך?…

דווקא עכשיו אנחנו לראשונה גילינו את הקיר הזה, ועכשיו יש לנו רק מוצא אחד, לפנות לבורא לקבלת עזרה. כי איננו מסגלים לבד להבקיע אותו. אנחנו צריכים לומר לעצמנו בגלוי, שגילינו את המצב הזה ואיננו מסוגלים ללכת נגדו. בניסיון להתחבר בכנס גילינו איך מייד הופיעה ההתקררות, האכזבה מהדרך, זה כָבָל אותנו, אנחנו מצאנו את עצמו כאילו באזיקים, בתוך הרצון ליהנות, ואיננו מסוגלים אפילו לנוע לכיוון האיחוד. ההרגשה הזאת חייבת להיות ברורה לאדם.

וכעת רק צריכים לקבל החלטה: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", אינני מסוגל לכך. נהדר! השלב הבא לאחר הכרת אי היכולת שלנו הוא לבקש מהבורא! דווקא במצב הזה, אם אתה תבקש, אתה תקבל! כי הרי גילית את המקום שבו אינך מסוגל לעשות שום דבר. קודם לא היה לך עם מה לפנות לבורא. עכשיו זהו הזמן הטוב ביותר!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 16.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
לא סתם לרצות