עידן נטול אידיאות

שאלה: מתוך שיחות ודיונים רבים שבהם אנחנו משתתפים, נהיה ברור, שהיום למעשה לא נשארו "בעלי אידיאות". יש לאנשים נושא מסוים שכואב להם, אבל קשה למצוא שמאלנים קיצוניים או ימנים קיצוניים חדורי אידיאולוגיה. לרוב, אין לאנשים דעה מוצקה. אנשים מסכימים איתנו די בקלות, במיוחד כשאנחנו ניגשים בצורה חמה ולבבית. האם הדלתות פתוחות?

תשובתי: תתחיל לחלק כסף, ואז תראה מה זאת דעה מוצקה…

וברצינות, אנחנו מרגישים איזשהו ערפול. איבדנו את הכיוון, העקרונות והמטרות, איננו יודעים היכן הם נמצאים. כך אנחנו מרגישים היום בצורה טבעית. חוץ מכסף, אין על מה להתווכח. ההבדלים בין המפלגות נמחקים ולפעמים נשארים נומינאליים בלבד.

היום, אם אנחנו רוצים לקבל אידיאה חדשה, כיוון חדש, אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לטבע, להפוך להיות אינטגרליים כמוהו. הרי האגואיזם שלנו סיים את התפתחותו ברמה האישית.

דרך אגב, מכאן גם נובע המשבר במדע. אפילו התוכניות לחקר החלל מתבטלות. מפני שהאגואיזם נעצר ואינו יכול להציב בפניו איזושהי מטרה נעלה.

אנחנו יכולים לקבל שׂכל ורגש חדשים רק מתוך החיבור. פעם, כתוצאה מהחיבור, העם היהודי כבר הגיע לגובה הרוחני, רק בזכות הקשר בין בני האדם, בזכות ההתקרבות ההדדית, ההתחשבות ההדדית. דווקא משָם נובעים החוקים שמתוארים בספרי הקבלה, וזה מה שהעניק לנו שׂכל ורגש כאלה, שעד היום מקנים לנו ייחודיות מסוימת, למרות הגלות.

גם היום המצב אינו שונה: אפילו הצלחה גשמית תתאפשר רק על בסיס התכללות הדדית, חיבור עם האחרים. ולכן, העבודה שלנו באמת נעשית קלה יותר. הרי אנחנו כביכול נלחמים לא עבור רעיונות גבוהים, אלא עבור מטרות "פעוטות" יחסית, שלמענם יהיה קל יותר לוותר בסופו של דבר, במיוחד אם בתמורה לכך נוכל לדבוק בעקרונות גדולים ונעלים.

מתוך שיעור על מאמר שבעל הסולם פרסם בעיתון "האומה", 31.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
לדרוש את כוח ההשפעה
הבעיה היא לא בשותף לשיחה, אלא בגישה
חברה עתידנית בעולם קדמוני