עוצמת החיבור

שאלה: האם יש מצבים שכדאי לא ללכת אחרי צוות, אלא רק אחרי אדם אחד – מנהיג?

תשובתי: אם אנחנו רוצים להשיג איזושהי מטרה עליונה יותר אז אסור לנו לסמוך על דעת ההמון כיוון שכל קהל הוא פשוט קהל המורכב מהרבה דעות, והם לא יכולים לייצר שום דבר שהוא גבוה מהם. ואנחנו רואים את התוצאה. כל זה הומצא כדי להטעות ולבלבל את האנשים. אם אנחנו רוצים לעלות מעל המצב שלנו אז אנחנו צריכים ללמד את הקהל כדי שיהפכו לקולקטיב שיכול לעלות מעל עצמו באמונה למעלה מהדעת למדרגה עליונה של הרגשת הבריאה, ראיית הבריאה.

שאלה: כדי לעלות למצב כזה יש לבטל דעות אישיות ולשלב מאמצים משותפים כדי ליצור רצון מאוחד. מדוע איננו יכולים להוסיף את דעותינו ולא לבטל כל אחת מדעותינו?

תשובתי: לא. בצורה כזאת אנחנו משיגים אמונה למעלה מהדעת. כאשר כל אחד מאיתנו מנמיך את עצמו כלפי הקולקטיב למעשה כולנו משיגים מצב שבו בחיבור בינינו אנחנו גבוהים יותר מאשר כל אחד מאיתנו בנפרד או מהסכום של כולנו יחד. יש כאן עקרון אחר לגמרי. אני עובד עם האגו שלי, אני מעלה את החברה בעיניי למשהו גבוה יותר ואני מקבל את החברה כמשהו קדוש.

למרות העובדה שאני צודק כאינדיבידואל אני מקבל את דעת החברה מעל דעתי, ואז כיוון שבחברה קיים כוח כללי, דעה משותפת, זו לא דעת ההמון אלא כיוון שאני רוצה להיות מקושר איתם יחד, אז בביטול עצמי של כל אחד מאיתנו אנחנו מייצרים תכונה כזו שבה אנחנו מתחילים להרגיש את המדרגה הבאה של החיבור בינינו מתוך הביטול הפרטי של כל אחד ואחד, וזה נקרא אמונה למעלה מהדעת.

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מיומנויות תקשורת", 25.09.2020

 

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ASohx

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest