קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הבורא קבע חוקים בלתי משתנים. אם אנחנו לא יודעים להשתמש בהם בצורה נכונה, אז רע לנו, ואם אנחנו יודעים, טוב לנו.
כאן העיקר הוא להבין, שחוקי הטבע אינם משתנים בכל הדרגות שלו. ואם נראה לנו ההיפך, זה מפני שהתנאים משתנים ואותם החוקים מתגלים בצורה שונה בעינינו.
לדוגמה, בחלל "לפתע" נעלם כוח המשיכה. האם החוק השתנה? לא. תחזור לתנאים התחלתיים ואתה שוב תגלה את פעולתו.
שאלה: אבל אם הבורא כבר ברא אותנו וקבע חוקים מדויקים, אז מדוע אנחנו צריכים להשתנות? מדוע צריכים לעבוד למענו?
תשובתי: בתנאים הנוכחיים אתה עובד כשאתה משתדל להפיק את התועלת המרבית לעצמך ולא בשבילו.
שאלה: אבל בכל זאת אנחנו לומדים את חכמת הקבלה. אז מדוע הדרך היא מלאה קוצים? נראה כאילו אין איפה לדרוך…
תשובתי: זה מפני שאתה הפכת להיות רגיש יותר. הילד הקטן לא יודע להיזהר, לאדם הפשוט אין יותר מדי מעצורים – ואדם חכם כבר יותר פיקח, כיוון שהוא יודע למה יכולות לגרום נסיבות אלו ואחרות. כך יוצא, שאתה נהיית חכם יותר, רגיש יותר. על זה נאמר: "מוסיף דעת מוסיף מכאוב."
אתה יכול כמובן לעבור לחיים פשוטים, צנועים, ללא שאלות וטענות, לעסוק באיזו עבודה מכאנית, שאינה דורשת מאמצים שכליים. אבל אם אתה רוצה להיות "בעניין", אם אתה רוצה להתקדם, להתפתח, אתה ללא ספק פוגש בבעיות ובלחצים. אין בכך שום דבר חדש.
שאלה: אבל אני הרי אדם נורמלי, אני לא מחפש לעצמי בעיות. ואם כבר יש בעיות אז איפה התשלום?
תשובתי: אם לא היו "מפעילים עליך לחץ", אתה לא היית שואל שאלות על התשלום, נכון? ועכשיו אתה התחלת לחשוב עליו. ואתה צודק.
ובכן, תשובה פשוטה והגיונית צריכה להישמע בצורה כזו: כנראה "הלחץ" הוא עצמו התשלום. אם אני משקיע מאמצים בדרך הרוחנית ובאותה המידה מקבל מכות, זה אומר, שזה השכר שלי. זה באמת נראה בצורה כזאת. וכאן דרושה בדיקה לא משוחדת, מחקר.
לדוגמה, אני עובר בדיקות במכשירים רפואיים שונים: הם סורקים אותי בקרניים שונות ומגלים ים של בעיות. ישנה אפילו תופעה כזו, כשסטודנטים מתחילים ללמוד רפואה הם מוצאים בעצמם את כל המחלות.
אז, זה השכר תמורת הלימוד? מה אנחנו יכולים להגיד להם?
– זה יעבור, הכול בסדר.
– איזה בסדר, אם הגיע הזמן לשכב על שולחן הניתוחים?!
– זאת ההרגשה שהם חווים…
שאלה: ובכל זאת האם תהיה איזו הקלה בדרך?
תשובתי: ההקלה תהיה, כאשר במכות אתה תרגיש את האהבה ההורית. צריכים להבין, שמתגלים לנו הפגמים, זה הכול. אז כיצד להתגבר עליהם? כיצד לראות בהם לא צרה, אלא ישועה?
קודם כל, טוב שהתגלה לי מקום הפגם – הרי הבורא ברא דווקא את היצר הרע.
עכשיו אני מרגיש את הנחיצות בשיטת הקבלה כאמצעי לתיקון. ואני אוכל להשתמש בשיטה הזו רק אם אני אהיה קשור לקבוצה, ללימוד, אם אני נכנס פנימה אל תוכה יותר ויותר עמוק. אז אני מגלה שכל ה"הפתעות" הבלתי נעימות מתגלות רק כדי להמריץ את עבודתי. הן כמו קריאות הקוראות לנו להשלים את המאמצים הדרושים. הרי המאמצים הבלתי גמורים משאירים הרגשה חזקה מאוד של מרירות.
בעל הסולם כותב על כך באיגרת י"ט: "התשוקה העזה שאינה משתלמת, משאירה אחריה צער גדול, לפי שעור תשוקתו". במקרה כזה האדם חייב, כמה שיותר מהר, לסיים את מה שהתחיל. אחרת נאמר עליו: "כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל את בשרו". כאן חשובה מאוד הפריצה קדימה והיא תלויה באיחוד שלנו.
מתוך שיעור לפי מאמר "השלום", 28.12.2012
ידיעות קודמות בנושא:
המתיקות המרה של ההשפעה
במידה שאדם מודד, מודדים לו
התשלום ישנו כשהוא איננו
