עולמו המופלא של הזוהר

הקדמת ספר הזוהר, קע"ו: "אומרים המלאכים העליונים לפניו, ריבון העולם, הנה פלוני, שאכל ושתה לרוויה, ויכול לעשות חסד עם העניים, ולא נתן להם כלום. כלומר, גם המלאכים העליונים, מלאכי חסד וצדקה, וכל אלו שהסכימו לבריאה, התחילו לקטרג עליה".

מדובר כאן על מציאות שאינה מורגשת על ידינו. אם האדם אינו מרגיש אותה, אסור לו למשוך לתוכה את התמונות והדמויות המוכרות לו מהעולם הזה.

עכשיו אני קורא את הטקסט של הזוהר. ברור לי שאינני יודע את הפרוש הנכון, כלומר אינני מבין דבר. בכלל, אינני נמצא בעולם ההוא. אם אתם יכולים להרגיש על מה מספר ספר הזוהר, במציאות שלו – אז אתם מבינים. אחרת לא.

אינני יודע מה זה "לעשות חסד", "צדקה", "עניים", "עשירים", "מלאכים". אינני יודע כלום! ישנם כאן המון מושגים, ואינני מכיר אף אחד מהם. אז מה אני רוצה? – אני רוצה את האור המחזיר למוטב! שום דבר חוץ מזה! אני רוצה קודם כל תיקון! כשהראייה והשמיעה שלי תהיינה מתוקנות, אני אדע על מה מדובר, ואז ספר הזוהר יהפוך בשבילי לספר הוראות, כמו התורה כולה ("תורה" מלשון "הוראה"). ובינתיים אנו קוראים בספר הזוהר כ"סגולה".

אם במקום המילים שכתובות כאן: "לעשות חסד" אני חושב על כל מיני קופות צדקה, זהו סילוף. אין טעות גדולה יותר מאשר להוריד את העולם העליון לדרגת העולם התחתון.

האם הזוהר מדבר על כל מיני מעשי חסד בעולם שלנו? – ודאי שלא! מדובר כאן על כוונות, על פעולות בכוונה על מנת להשפיע, שאותן עדיין איננו מסוגלים לבצע. אם לא יבוא האור שייתן לי את היכולת הזאת, לא אוכל לדעת על מה מספר ספר הזוהר.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 06.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מה שלא נשׂיג, לא נדע בשֵם
ואתה מחכה לאור?
לא להבין אלא להשיג