דף הבית / חינוך, ילדים / עולם שלא ניתן לחזות אותו

עולם שלא ניתן לחזות אותו

שאלה: האם צריך, תוך כדי התהליך של הלימוד האינטגרלי, לומר לאנשים שאנחנו בינתיים לא יודעים בוודאות כיצד תיראה החברה העתידית?

תשובתי: אנחנו פשוט מנהיגים את החינוך האינטגרלי, ובהתאם לכך רואים איך טוב יותר לשנות בהדרגה את העולם כדי שהוא יהיה תואם למצבים החדשים שלנו.

זהו עולם שאנחנו אפילו לא יכולים לחזות אותו, לכן אסור לנו בשום אופן להקדים את המאוחר.

העניין הוא, שאנחנו התפתחנו תמיד בצורה ליניארית תחת הלחץ של האגו שלנו ולכן יכולנו לחזות איזה שהן דמויות, מצבים הבאים, עשינו תוכניות לעתיד, וכאן לא.

התוכנית לבניית החברה האינטגרלית היא רק בארגון של השכלול העצמי שלנו, ושום דבר יותר. וממנה כבר צריך לצאת כל השאר. לכן אין לנו תוכנית פרספקטיבית, זה תלוי באדם, בקצב ההתפתחות שלו.

מאותו הרגע שבו אנחנו מקבלים את הרעיון הזה, הוא הופך לפשוט מאוד. כלומר אני לא צריך לחייב את עצמי ולהתאים את עצמי לאיזה שהן מסגרות. אותן המסגרות שאני רוצה להשיג, אני אשיג. אנחנו כבר הופכים להיות אינטגרליים, חופשיים. העיקר עבורנו זה לעסוק רק בחיבור, בערבות הדדית ולא בשום דבר יותר. מזה נובע כל השאר.

מתוך שיחה מס' 1 עם ואלריה חצ'טוריאן, 28.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חברה אינטגרלית: אוטופיה או מציאות?
הרווח מהתקשורת האינטגרלית
חברה זה הגוף הרוחני היחיד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/mEB57

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest