דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עולם שהתעייף לעבוד עבור פרעה הרעב

עולם שהתעייף לעבוד עבור פרעה הרעב

ozadachili_100_wp.gif

לפני שמת מלך מצרים כולם עבדו באופן אגואיסטי, בעל מנת לקבל. ואחר כך השליט הזה מת ואיבד את חשיבותו. זאת אומרת, אני משיג כזה מצב שבו אני מפסיק להעריך את האגו שלי ולא רוצה יותר "לשרוף" את חיי למענו.

אני מבין שאין כל טעם לעבוד עבורו. אני עדיין נשאר קשור אליו, אבל אפילו שמקבל בתוכי איזה תענוג, יחד עם זה אני מבין על ידי המודעות שגדלה בי, שהוא לא שווה שום דבר. אני מבין שיכול להמשיך כך עוד 10 או 20 שנה ואף פעם לא אשתחרר מהעבדוּת שלו.

לכן, כאשר האדם מגיע עד לנקודת הסוף, הוא שואל את עצמו: "ובכן, מה הלאה?" ואנחנו תמיד יכולים להגיע מראש למסקנה הזאת, רק צריכים להעלות את המודעות שלנו, כדי להפוך לאותו החכם שרואה את הנולד.

התינוק או הילד הקטן אינו רואה את העתיד, הוא דורש הכול מייד. אבל כאשר הוא מתבגר, הוא כבר מבין שעכשיו צריך קצת להתאפק, ואחר כך יקבל. אם האדם הוא עוד יותר חכם, הוא כבר עושה כל מיני חשבונות מסובכים.

אפשר לחשוב שאנחנו מוגבלים רק בזמנים של החיים שלנו, באותם 70-80 שנה, שאותם כל אחד מקווה לחיות ושיש לפנינו עוד המון זמן. אבל במשך ההיסטוריה, אנחנו גדֵלים במודעות שלנו, והזמן עבורנו כאילו נדחס ומתקצר, אנחנו מתחילים להרגיש אותו באופן מוחשי. אנחנו מפסיקים להיות כמו בהמות והופכים להיות בני אדם, כי הבהמה הרי לא חושבת מה יהיה מחר, לא חושבת אפילו כמה רגעים קדימה.

היא חיה את הרגע שאותו היא מרגישה. ולמרות שבאותו הרגע הבהמה יכולה להרגיש את מה שהאדם לא ירגיש אפילו בעוד שבוע. למשל, רעידת אדמה או צונאמי שמתקרבים, אבל היא חיה רק באותן ההרגשות שקיימות בה עכשיו.

ואילו האדם עיניו בראשו, הוא רואה את הנולד. לכן, הוא נוכח לדעת מניסיון החיים שלו, שאין שום טעם להתאמץ למען האגו שלו, וזה גורם לו לייאוש ולדיכאון. אנחנו רואים עכשיו שמחצית העולם נמצא בדיכאון, גם מעשי ההתאבדויות נמצאים בעלייה מתמדת. כל אלה הם סימנים לכך, שהאנשים לא רוצים לעבוד יותר עבור פרעה, פשוט לא רואים בכך כל טעם ושום כדאיות.

דבר כזה מתרחש במדינות הכי עמידות, כמו בסקנדינביה, באירופה, איפה שלאדם יש את כל הגשמיות וכל הטוב, אך לא מובן לו בשביל מה לחיות.

אם בני האדם לא היו מרגישים את הסוף הקרב והיו מסתפקים בחיים הטובים והשבעים של עכשיו, הם לא היו שואלים בכלל שאלות. לא היה לאדם על מה לשאול, כי השאלות מופיעות תמיד מתוך תסכול, או מכך שאין היום מזל, או שאני רואה שהוא עוד מעט יסתיים.

לכן, כאשר מת פרעה "הטוב", מתחילות להופיע השאלות: בשביל מה לנו העבודה הקשה הזאת עבור האגו שלנו? כך כבר שואלת כל האנושות בכללות, וכמו כן, כל אדם נפרד שואל בקשר לחייו הפרטיים. וכאן מתחילים כל הבירורים: בשביל מה אנחנו רוצים לעבוד, האם בשביל לקבל או בשביל להשפיע? זה נקרא "בנות" או "בנים".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 09.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
וימת מלך מצרים!
על הישורת הסופית של האגו
העולם נמצא בפרשת דרכים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/lBphE

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest