עולם כמנהגו נוהג

מתוך שיעור הקבלה היומי – 11.3.09    אודיו | וידיאו

על העולם שלנו כתוב "עולם כמנהגו נוהג". זאת אומרת, אם היינו מתקנים את הכוונה שלנו, כל המערכות הקיימות, כמו עבודה, חינוך, תעשייה ומסחר, לא היו משתנות. אלא, שהעולם כמנהגו נוהג; אנשים היו ממשיכים לעבוד, אך כולם היו חושבים ומבינים שכך הם משרתים את כל העולם, ולא שהם עובדים כדי להרוויח.

צריך שכל פעולה של האדם תהיה עם הכוונה למען הקיום של המערכת האנושית כולה. בלי מחשבתו של כל אחד על כולם לא נוכל לספק אפילו את הצרכים הגשמיים הפשוטים ביותר, לא בתעשייה, לא בבריאות ולא בשום תחום אחר. רק במידה שנכיר בתלות ההדדית בינינו נוכל לצאת מהמשבר, ואף להגיע לשגשוג גדול יותר משהיה קודם.

הכול תלוי בכוונה שלנו בלבד, באותה כוונה שמדביקה בינינו, כשכל אחד חושב על האחרים, ככתוב: "ואהבת לרעך כמוך", ורק הכוונה מאפשרת זאת. בדומה ליחס האוהב של אימא לילדיה, כך עלינו להגיע ליחס חם ואוהב בין אדם לאדם, פשוטו כמשמעו.

יחס הוא כוח שקשה לזהות אותו. ובכל זאת, אם אדם עושה משהו למען האחר, ברוב המקרים ביכולתנו להבחין האם היחס החם שלו נובע מתוך הלב, או מתוך הכרח. למשל, כשמלצר מגיש כוס קפה לאורח במסעדה, אפשר שהוא פועל מתוך פחד לאבד את העבודה. וכשהוא מוסיף מעט חום ליחס שלו, אולי הוא עושה זאת מתוך ציפייה להרוויח יותר, ואולי היחס הטוב והיפה שלו הוא אמיתי, מתוך שהוא מבין שעליו להפנות אותו לאחרים, כי אז כולם יהיו חברים, ולכולם יהיה טוב לפי הכלל "אני לך ואתה לי".

זאת אומרת, יש מצב שבו האדם רוצה שתהיה המשכיות כתוצאה מהיחס שלו כלפי האחר. כי על ידי אותה ההמשכיות כולם יכולים להגיע למצב שבו הם מתחברים יחד, יוצאים למעלה מהחומר של הרצון לקבל ויוצרים מציאות חדשה, שהחיים בה מורגשים במימד אחר.

לכן הכול תלוי ביחס!