עולם המצויר במראה המעוותת של נשמתי

שאלה: כיצד להיאבק בעובדה ששיעורי הקבלה היומיים הופכים להרגל?

תשובה: זוהי בעיה, ההרגל מפחית את הטעם והורס את הכול, הוא גורם ליחס לא רציני ללימוד. צריך להיאבק בזה במאמצים משותפים! אחרת לא נוכל להאיץ את התפתחותנו ונחכה שנים ארוכות ליציאה לרוחניות.

בלתי אפשרי לשנות את המערכת הזו בשום צורה, הרי היא כבר קיימת! אתה כבר כלול במערכת הזו, אתה רק צריך להתחיל להשתתף בה בעצמך. במידת השתתפותך פתאום תראה, שהחברים שנראו לך לא מתוקנים, הם בעצם מערכת מתוקנת. ואתה הוא היחיד שאינו מתוקן!

אינך רוצה להיכלל בתוך המערכת הזו ולכן היא מראה לך את עצמה כך, כאילו מסביב ישנם אנשים אחרים עם רצונות שונים. אך הם אינם קיימים! פתאום תרגיש שאתה נמצא בתוך מערכת נוקשה, שבה רק לך יש חופש הבחירה: להתעורר לרוחניות או לא, כדי לעורר את האחרים והם יעוררו אותך בחזרה. אלה הם חוקי ההתנהגות של המערכת הזו. וחוץ ממך אף אחד איננו חופשי!

מאחר ואינך מוכן ואינך רוצה להיכלל במערכת הזו, יצרו מולך את כל התיאטרון הזה: חברים, אנשים, עולם שלם, כל בלגן החיים הזה… נתנו לך הזדמנות לארגן את הכוחות האלו מסביבך כדי שהם יעוררו אותך לרוחניות, על חשבון ההשפעה החיצונית. נצל את הקנאה, השנאה, השאפתנות שניתנו לך, קנא בסובבים, אהב אותם ושנא אותם, עורר את עצמך בעזרת כל האמצעים, על חשבון כל התכונות שניתנו לך.

המערכת העליונה, המלכות של עולם אין סוף, נראית לך כעולם שאתה רואה אותו עכשיו מסביבך. אולי חשבת, שהיא נמצאת אי שם בשמיים? – היא לא נמצאת בשום מקום, היא ישר כאן מולך, רק שאתה רואה אותה עם ראייתך המקולקלת בצורה מעוותת שכזאת.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש "בעניין אהבת החברים", 23.05.10

ידיעות קודמות בנושא:
טעות אופטית
אל תפגר אחרי הרכבת שלנו!
לעלות ולהתקדם הלאה