עולם באור חוזר

laitman_2009-05-28_8266_70.jpg

זוהר: פרשת וארא, סעיף ו': שבכל מדרגה יש ג"ר  וז"ת, שהוא ז"א. ואין השגה אלא בז"א של כל מדרגה. ואפילו בז"א דג"ר, שנקרא דעת. אבל בג"ר של כל מדרגה, אין מי שישיג שם. ואפילו בג"ר של מדרגת עשיה.

אנחנו תופסים הכול בתוך המלכות, המלכות נקראת "תמונת הבורא". כעת אינני רואה את התמונה האמיתית של המציאות, אלא את מה שנכנס לתוך חמשת החושים שלי (ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש) ומצטייר במוחי. אני מקבל התרשמות מהמידע שמעבירים אליי החושים, ובתוכי, בצד האחורי של המוח, אני מרגיש את המציאות, שכביכול קיימת מולי, לפניי.

אותו הדבר מתרחש עם המלכות. ב"מבוא לספר הזוהר" בעל הסולם מסביר, שאפילו שיש תשע ספירות ראשונות ומלכות, אך היא, המלכות, איננה יודעת מה הן תשע הספירות. היא משיגה את הספירות האלה רק כאשר היא כוללת אותן בתוכה ומרגישה אותן, כעומדות בפניה. לכן, במידת היכולת שלה לפעול מלמטה למעלה בלהידמות לתשע הספירות הראשונות, כאשר המלכות מדמה עצמה לכתר, דוחה את האור הישר חזרה ובונה את האור החוזר, אז בתוך האור החוזר הזה היא משיגה את הידיעה שקיימות לפניה תשע הספירות הראשונות!

התחתון מתחיל לפעול מתוך עצמו החוצה, ובאור החוזר שלו הוא רואה את מה שמתרחש. כך גם אנחנו בעולם שלנו. אני רואה את מה שנמצא לפני, בהתאם לאגו שלי, לפי מה שטוב או רע עבורי. כל מה שאינו נוגע לאגו שלי, כלומר שאינו יכול להביא לי תועלת או שאינו מהווה עבורי סכנה, אינני מזהה.

זה נובע מהשורשים הרוחניים: המלכות תופסת את תשע הספירות הראשונות רק במידת האור החוזר, שמטביע בתוכו את האור הישר. התמונה הזאת היא שמופיעה לפני המלכות כמשהו שקיים מולה. חוץ מזה לא קיים עבורה דבר, היא איננה מרגישה יותר מזה.

אם במלכות יהיה רצון ליהנות בדרגת "שורש" (0), היא לא תגלה לפניה דבר, חוץ מדרגת "שורש". אך אם בתוכה יהיה רצון ליהנות גדול יותר, היא תראה לפניה תמונת מציאות עמוקה יותר. הכול תלוי בעביות הרצון שלנו ובאור החוזר שלו. לכן אנחנו אף פעם איננו מדברים על מה שבאמת קיים במציאות, הרי כל זה תלוי רק בכמה שאני משיג אותה!

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 28.04.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
שמות הבורא
העולם הזה מדומה
מציאות מסוננת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/4Dzaz

One comment

  1. אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב יהודה אשלג, בעל הסולם / שמעתי / לח. יראת ה' הוא אוצרו

    על זה בא התשובה, "אין להקב"ה בבית גנזיו, אלא אוצר של יראת שמים בלבד" (ברכות ל"ג).

    אמנם יש לפרש מהו יראה, שזהו הכלי, שמהכלי הזו עושים אוצר, ומכניסים לתוכו כל הדברים החשובים. אז זצ"ל אמר, יראה, הוא כמו שכתוב אצל משה, שאמרו חז"ל בשכר "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט" זכה ל"תמונת ה' יביט" (ברכות דף ז.). וענין יראה הוא, שמתירא מפני התענוג הגדול שיש שם, ולא יוכל לקבלו בעל מנת להשפיע. ובשכר זה, שהיה לו יראה, בזה עשה לעצמו כלי, שיוכל לקבל בתוכו השפע עליונה. וזהו עבודתו של אדם, וחוץ מזה אנו מתיחסים הכל להבורא. מה שאין כן יראה, כי המשמעות של יראה הוא, שלא לקבל, ומה שהבורא נותן, הוא נותן רק לקבל, וזה ענין "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".

    ולהכלי הזו אנו צריכים, כי אחרת אנו נהיה נקראים שוטה, כמו שאמרו חז"ל, "איזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו".

    http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/31786

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest