עולם אין סוף בתפיסתו של ילד

כאשר האדם מתחיל לייצב את עצמו כלפי הבורא, הוא רואה שכל המציאות שמורגשת על ידו נמצאת בתוכו, כולל הקבוצה והאנושות. כל הבריאה, הכול מתרחש בתוך הרצון לקבל שלו. וחוץ מהרצון הזה, קיים רק הבורא. לכן בזמן קריאת הזוהר אנחנו מגלים כל מיני מצבים שקורים בתוך הרצון לקבל שלנו, שיותר מסודרים כלפי ההשפעה ומכוונים לעבר הבורא.

בהתחלה הרצונות שלנו היו מפורדים ומפוזרים לגמרי. כל הטבע הדומם, הצומח, החי ובני האדם. כך האדם תפס את המציאות. אבל בהדרגה אנחנו התחלנו לראות את המערכת יותר ויותר מאורגנת, אינטגרלית וסגורה. אנחנו אפילו הרגשנו שהיא לוחצת עלינו וכולה נמצאת בקשרים הדדיים.

כלומר, כאן מתנהלים שני תהליכים שהולכים זה לקראת זה. מצד אחד, האדם מגלה ומבין יותר ויותר הודות להתפתחות שלו. ומהצד השני, המערכת עצמה כאילו מבחוץ מתייצבת יותר ויותר, מתקשרת בכל חלקיה ולוחצת עלינו, כדי שאנחנו נתחיל לתפוס אותה כאחידה וסגורה. זה נקרא שבו זמנית מתרחשים גם "התעוררות מלמטה" (איתערותא דלתתא) וגם "התעוררות מלמעלה" (איתערותא דלעילא).

יכולות להיות שתי דרכי התפתחות, "דרך תורה" ו"דרך ייסורים". בדרך תורה אנחנו הולכים, כאשר בעצמנו מזרזים את עצמנו, ומנסים לגלות את המערכת כיותר עגולה ומקושרת הדדית, ועל ידי זה אנחנו יכולים להבין את הכוח העליון, את ההנהגה וההשגחה העליונה. אבל המערכת מצידה מראה לנו בעצמה שהיא גוף אחד, אורגני ומקושר, שלוחץ עלינו על ידי הקשרים האלה בכך שמכביד לנו על החיים. ואיך שלא יהיה, אנחנו צריכים להשתדל לקבל את המציאות רק כמערכת אחת, שדרכה הכוח העליון רוצה להתגלות לנו. הבורא מחכה, מתי הוא יוכל להתלבש במערכת הזאת ולמלא אותה לפי השתוות הצורה.

הזוהר מתאר לנו מצבים מאוד גבוהים ומתקדמים. אבל כאשר אנחנו קוראים עליהם, אז מנמיכים אותם עד לדרגה שלנו. כמו ילדים בתפיסת העולם הנאיבית שלהם. אדם מבוגר, חכם, מבין את הקשר הפנימי של הדברים, מה נובע ממה ואיך הכול מסודר, ואילו הילד הקטן מסתכל על אותו הדבר ורואה את העולם אחרת, בכך שתופס רק חלק צר של המציאות.

כך גם הזוהר מגלה לנו את המציאות בצורתה השלמה, ואילו אנחנו תופסים מתוכה רק חלק קטן ביותר. אבל כל פעם, כאשר אנחנו משתדלים לייצב את העולם הפנימי שלנו בהתאם לֵמה שמספר הזוהר, אז על ידי ההשתדלות שלנו והניסיונות להבחין איפה בתוכנו נמצאות כל התכונות האלה שמתוארות על ידו ("דומם", "צומח", "חי", "מדבר"), אז אנחנו מתקדמים.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 25.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מקפצה לעלייה לבורא
בדרך לאין-סוף
המטריקס של המציאות שלנו