קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אני השקעתי המון יגיעה כדי לדלג מעל הבעיות בחיבור בתוך הקבוצה, והיה לי נדמה שהצלחתי. אבל לפתע גיליתי שכל הבעיות הללו נשארו ונעשו יותר נסתרות וקשות לגילוי. האם במשך כל הזמן הזה אני לא הייתי אמור להתרגל לעובדה הזאת?
תשובתי: בכל רגע האדם הוא אדם חדש, לכן כל רגע הוא מגלה שהיסודות שלו (אבותינו) עוסקים בעבודה זרה. מזה הוא מתחיל את המדרגה החדשה. הוא מגלה שהוא נמצא בתוך האגו, בתוך הרצון לקבל, הוא שונא את כולם ולא מסוגל להביא את עצמו להשפעה אמיתית. "להשפיע על מנת לקבל" הוא עדיין מסוגל איכשהו, אבל לא "על מנת להשפיע".
מהמצב הלא מתוקן הזה הוא מתחיל לעבוד. עליו לארגן לעצמו תמיכה, כדי להתקרב לצורת ההשפעה האמיתית שנקראת "אמונה" למעלה מהחשבונות הפרטיים שלו. עליו לברר האם אפשרי לעשות זאת?
בקבוצה אנחנו יכולים לבצע פעולות שונות, לעורר את "האור המקיף" שמבצע את הפעולה. ישנן פעולות שלא מושכות אלינו "אור מקיף", כי אין כנגדן שום הארה מלמעלה. לכן, אפשר לבצען בקבוצה גדולה בלי שום תועלת. ויש פעולות שאנחנו מבצעים בקבוצה ועל ידי זה מושכים "אור מקיף". זה אותו האור שצריך להתגלות בתוך הכלי המתוקן. הכלי עדיין לא מתוקן, אבל כבר מכוון לתיקון, כלומר, הוא משתדל, מנסה, מזיע, נמצא בתהליך, משקיע יגיעה. בתגובה למאמצים כאלה פועל האור, על זה הכול בנוי.
הֶרְגל, הוא מלאך מיוחד, כוח מיוחד שנמצא בתוך המערכת שלנו. מפני שבאמת הֶרְגל לא קיים. זה דומה למערכת חשמל שלא מקבלת הזנה, לכן מיד מפסיקה לפעול. אתה לא יכול להתרעם על כך שקודם זרם דרכה חשמל ועכשיו לא זורם. חייבים להתחיל כל פעם מחדש, לכן לא יכול להיות שום הרגל, כי לכל מצב יש כוח, מלאך משלו.
פעם אנחנו כבר עשינו התגברות וזה נרשם בנו. המערכת הזאת כבר קיימת ופועלת, אבל מתגלה בתוכה מערכת יותר מקולקלת ואנחנו חייבים לטפל בה. בעצם, זו אותה המערכת עם רזולוציה יותר גבוהה המאפשרת לראות דברים יותר לעומק.
אני כבר לא נלחם עם עצמי כדי לקום כל בוקר וללכת לשיעור, כי אני עושה זאת במשך שנים. אבל אז מתגלות הפרעות אחרות, יש הכבדת הלב יותר גדולה, יותר איכותית, ופתאום אני מתחיל להירדם בזמן השיעור, וקודם אני לא הייתי נרדם.
כל הזמן מעלים אותנו בדרגות הקושי. אבל לא קיים הֶרְגל, כי אצל הבורא כל רגע הוא רגע חדש לגמרי, אבל התנאים משתנים. ובכל תנאי צריכים רק לגלות ש"אין עוד מלבדו", ובהתאם לזה להמשיך, כלומר לעשות את מה שחייבים כדי להגיע לדבקות, לפעולות מאוד קצרות ומדויקות.
במציאות הגשמית הפעולות כוללות את כל העולם שחייבים לחבר אלינו, אבל בעצם אלה פעולות ספורות בלבד. וככל שאנחנו מתקדמים הפעולות מתבהרות. במקום "קדוש ברוך הוא", "בורא", במקום עשרה השמות הקדושים (אדנ"י, הוי"ה, אלוקים וכולי), יש "כוח השפעה", "כוח אמונה", מושגים מאוד פשוטים: "ג"ר דבינה", "ז"ת דבינה". צריך להשתדל להביא את הכול להגדרות קצרות ביותר.
מתוך שיעור על פי אגרת של הרב"ש, 20.04.2014
ידיעות קודמות בנושא:
חיים רוחניים, זה חידוש נצחי
תעברו, אל תתעכבו!
לחזק את האיחוד או לעכב אותו?
