עוזרו של הבורא

מיכאל לייטמן

עכשיו בהשגה שלנו אנחנו רוצים ללכת לקראת הבורא מלמטה למעלה, אבל כאשר אנחנו מפיצים, אז אנחנו הולכים יחד איתו. ולכן, האדם שעוסק בהפצה נחשב לשותף שווה של הבורא.

הבורא לא יכול לעשות הפצה במקום האדם ולהתגלות בעולם שלנו.

אם הבורא היה מגולה בעולם שלנו, היינו נמשכים אחריו באופן אוטומטי, כמו אחרי משהו יקר מאוד, גדול ובעל ערך רב, ואף פעם לא היינו נפטרים מהאגואיזם שלנו. האגואיזם שלנו היה ננעל על הבורא בצורה כל כך חזקה, עד שהיינו יוצאים מדעתנו ברצוננו לקבל את המילוי שלו.

ולכן הבורא נאלץ להסתיר עצמו, עד שאנחנו בעצמנו נעשה צמצום בתוכנו ונעלה את עצמנו מעל האגואיזם שלנו. אז נוכל לגלות את הבורא, כדי להיעשות דומים לו ובו בזמן מנוגדים. אם אני עושה לעצמי כזה מגן, מסך, שמסתיר אותי ממנו, אז הבורא יכול להתגלות.

בינינו נשארת תמיד הסתרה של מאה אחוז, והשאלה היא רק האם הוא זה שמסתיר את עצמו או שאני זה שמסתיר ממנו את האגואיזם שלי. ברגע שאני אצור מסך, אז באותה מידה, הבורא יכול להוריד מעצמו את המסך.

הפצת חוכמת הקבלה, גילוי הבורא לנבראיו, זו לא עמידה של כוחנו כנגד כוחו של הבורא – אלא תנועה יחד איתו, כאשר אני הופך לשותף שלו ! וכאן אני יכול ללכת לפניו, בכך שאני מפיץ את הידיעה כיצד לגלותו. אני נהפך לשליח שלו, סוכן, עוזר, יד ימינו.

ולכן השליחות שלי כל כך חשובה עבור הבורא, שלא לדבר על בני אדם, אשר סובלים, בדומה לילדים קטנים וחסרי הבנה, שלא מבינים ממה הם סובלים.

מתוך שיעור מס' 4 של קונגרס טורקיה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Ih0mp

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest