עבור מי לבקש את האור?

שאלה: עבור מי אני מבקש את המאור המחזיר למוטב, עבור חברי המתוקנים לכאורה או עבורי?

תשובה: האדם מבקש מתוך צורך, מתוך רצון פנימי עמוק, על הרצון להיות עבור החברה. כיוון שמדברים על השגה רוחנית, ברוחניות אין חשבון פרטי עם אף אחד. ברוחניות אין דבר כזה "אני מרגיש", אני זה האיחוד של הנשמות שגם אני נכלל בתוכם. לכן האדם אינו יכול להישאר לבד, מנותק מאחרים.

עבור אילו חיים בדיוק הוא מבקש את האור? עבור הגוף הכללי של הנשמה המאוחדת, עליו לבקש את כוח החיים כדי להשפיע לגוף הזה. חייו נקבעים בהתאם לכמה שהוא תורם למערכת הכללית. לכן, גם אם תפילתו נבעה מהרצון לקבל כוח, זו תפילה לכוח להשפיע לגוף הנשמה הכללית. בין אם הוא מבקש עבור הכלל או עבור עצמו, זו אותה התפילה.

כשאנחנו אומרים שיש "תפילת יחיד" ו"תפילת רבים", זו עדיין איננה תפילה מתוקנת. אין תפילה אחרת מלבד "תפילת הרבים", תפילה עבור הכלל.

עד שהאדם אינו נמצא במצב מתוקן לגמרי, הוא מבקש חלק עבור עצמו וחלק עבור הכלל. ובהתאם לכך מתקנים אותו, מאפסים את כיוונו, כדי שירגיש היכן טוב יותר והיכן רע יותר, וכך מביאים אותו לתפילה נכונה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 24.05.2010

הודעות קודמות בנושא:
תפילת רבים
כאשר תפילותינו יענו
הרימו את ידיכם בתפילה