קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"בעניין אהבת חברים"
1. מדוע אני זקוק לאהבת החברים?
אהבת חברים היא הקשר בין הנשמות. "אני" זה הנשמה שלי, "חבר" זה נשמה זרה ו"אהבה" זהו הקשר בינינו, כאשר הוא הופך להיות בשבילי ואני בשבילו, יותר חשוב מאשר כל אחד לעצמו. אני צריך להרגיש את רצונותיו יותר מרצונותיי שלי, זה מה שנקרא "ואהבת לרעך כמוך". אין הכוונה להרגשת הרצונות הגשמיים והמילויים של העולם שלנו, אלא לחיבור בין הרצונות שלנו להשיג את הבורא.
כלומר, אני בונה מערכת רוחנית חדשה לגמרי, הנשמה הכללית של אדם הראשון, אשר לא הייתה קיימת קודם לכן, והיא נמצאת מעל כל הגשמיות.
2. מדוע בחרתי דווקא בחברים האלו והם בחרו בי?
האם אני זה שבחרתי בחברים האלו? – כוח מלמעלה הביא אותי לקבוצה הזו. היכן מתחיל חופש הבחירה? – אנו בונים בעצמנו את הבחירה שלנו כל יום, תוך כדי בירור מתמיד מדוע עלינו להתחבר עם החברים, האם אני רואה בהם והם בי את הנקודה שבלב, הרצון להתחבר ולהגיע לדבקות עם הבורא? – באיזה קשר עלינו להיות כדי לגלות אותו בינינו, בהתאם לחוק השתוות הצורה?
3. האם כל אחד מהחברים צריך לגלות את אהבתו, או מספיק שהיא מסתתרת בליבו?
כל אחד חייב לגלות את אהבתו לקבוצה. כך הוא יגדיל את האהבה בליבם של החברים ואז בעצמו יתפעל מהם. אם קודם היה לו רק כוח אהבה אחד לחברים, כעת הוא יקבל כוחות מכל חברי הקבוצה.
תמיד צריך לזכור את מטרת החברה – הדבקות עם הבורא.
קבוצת מקובלים מתבססת על אהבת חברים, זה מהווה קרש קפיצה להשיג את אהבת הבורא. לכן עלינו להראות זה לזה דוגמאות לאהבת הזולת.
4. האם צריכים לדעת מה בדיוק חסר לכל חבר על מנת למלא אותו, או מספיק לאהוב את החברים באופן כללי?
מספיק לאהוב את החברים באופן כללי, כדי להיות בטוח שלחבר חסרה מוטיבציה, תמיכה בדרך, השראה, הרגשת חשיבות הבורא והקבוצה, ועד כמה אפשר לספק לו את כל אלה.
הודעות קודמות בנושא:
עבודתו הפנימית של המקובל, 18.05.2010
התאספנו כאן כדי להפוך לבני אדם
אל תפגר אחרי הרכבת שלנו!
