דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עבודתו הפנימית של המקובל – 24.5.2010

עבודתו הפנימית של המקובל – 24.5.2010

laitman_2009-07_0170_70.jpg

"וימצאהו איש, והנה תעה בשדה. וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש. ויאמר, את אחי אנכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים"

אדם שתעה בדרך והלך לאיבוד בשדה של החיים האלה, אינו יכול להמשיך לחיות כך, הוא אובד עצות ומחפש אנשים כמוהו, אחים. הוא מרגיש שעליו למצוא דרך אחרת לא במישור החיים האלה כבהמה, אלא להתעלות מעל החיים האלה לדרגת "האדם". לכן הוא מחפש את "הרועים" שבעצמם מנהלים את הבהמות שלהם. הוא רוצה להצטרף אליהם כדי שיהיו אחיו וילמדו אותו גם להיות "רועה" ולהתעלות מעל הבהמה שבו.

"שדה" (רצון) – הכוונה למקום שבו צריכה לצמוח "תבואת השדה", תוצאות החיים. בשדה משוטטות "בהמות", בני אדם שאין להם מטרה נעלה בחיים, אלא רק להתקיים כאן ועכשיו.

אך כיצד אמצא את הדרך להיות "אדם", כדי להוציא "לחם" (כוח וידע רוחניים) מ"הארץ" ולתת "מחייה"(חיים עליונים) לכל העולם?

אדם בוכה על הבהמה שבו, שממנה צריך להשתחרר ולעלות לדרגה הרוחנית. לכן הוא זקוק לתמיכה חזקה כדי לאפשר לו להחזיק חזק יותר ברוחניות מאשר בגשמיות המושכת אותו  למטה.

לכן, מתוך בחירה חופשית אני נכלל בקבוצת המקובלים, בה שוררת אהבת חברים, ומבין שבלעדיהם אינני יכול להתקדם. אהבה קורת כאשר כל אחד מרגיש שהקבוצה חשובה לו יותר  מעצמו, "החמור" שלו. הקבוצה היא ה"אדם" שבו, בעזרתה יוכל להגיע לדבקות עם הבורא, להשתוות עימו רק בתנאי שימסור את עצמו לקבוצה על מנת לקבל ממנה כוח להתעלות מעל "החמור" שלו לדרגת "האדם".

לקריאת המאמר המלא

רשומות קודמות בנושא:
עבודתו הפנימית של המקובל, 23.05.10
עבודתו הפנימית של המקובל, 18.05.2010
התאספנו כאן כדי להפוך לבני אדם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest