קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: שלושת הכנסים האחרונים באיטליה, בספרד ובמוסקבה היו מאוד מיוחדים. מה עכשיו על הקבוצה לעשות?
תשובה: סיום הכנס אומר שעכשיו עליכם לצאת מהשגרה היומיומית שלכם לדרגת הכנס הזה. בכנס מתחנו את עצמנו כלפי מעלה על מתח כזה. פשוט נמתחנו. ועכשיו עלינו לעמוד על המתח הזה עם הרגליים. במילים אחרות: הצמדנו את הסולם למדרגה הבאה ועלינו לטפס עליה.
אנחנו בקושי טפסנו, כיוון שאת רוב המאמצים השקענו בכנס. ועכשיו עלינו לעמוד על המדרגה הזאת – כולנו ביחד.
זוהי השגרה שלנו עד לכנס הבא. ברגע שנעמוד מלוא קומתנו, ברגע שנשתלט על המדרגה הזאת, נהיה מוכנים לכנס הבא.
לא צריך לעשות את הכנס הבא בצורה אוטומטית – "בואו נעשה כנס עוד חודש או חודשיים". אלא הכנס הבא יכול להיות עוד שבוע שבועיים, או אולי בעוד חצי שנה. זה תלוי עד כמה מהר נממש, נשלוט, בפוטנציאל העלייה שלנו למעלה שקבלנו מהכנס. טיפסנו, ועכשיו על כל אחד לממש זאת בתוכו.
למה הכוונה? – כשהייתי בכנס, כל עלייה בשבילי היתה מורכבת מהקבוצה העולמית שלנו. התחברתי עם החברים, ובזכות החיבור הזה טיפסתי למעלה.
אך זה התממש תחת השפעת הקשר, החברה, הסביבה החיצונית. אני הרגשתי בפנים שאני מוכן להתחבר איתם, להידבק, להיות איתם. היו דקות כאלה, וייתכן אפילו שעות שכך הרגשתי.
ועכשיו, כשאני לא נמצא תחת השפעת החברים, עליי לעשות זאת בתוכי: להתרומם בעזרתם מהברכיים ולעמוד על רגליי. זאת עבודה מאוד רצינית, דקדקנית, שבה אני מרגיש שכל המטען שקבלתי מהם חי בתוכי ועוזר לי עם הקבוצה שלי ועם הקבוצה העולמית, בהפצה ובלימוד, וכל הזמן נותן לי אנרגיה, כדי שאני אפעל אתם יחד.
החיבור שקרה שם בכנס, בהשפעה החיצונית, עכשיו צריך להתרחש על ידי המימוש שלי.
מתוך שיעור במוסקבה על מאמרו של הרב"ש, 16.06.2011
ידיעות קודמות בנושא:
לברוא את עצמי
אין זמן למלנכוליה!
אל תרשה לעצמך ליפול
שלום לרב,
לאחרונה חל ברגש שלי דחיה לאחד מחברי הקבוצה למרות שלפני כן ממש אהבתי אותו, האם זה סימן לעלית מדרגה ואיך עלי לפעול לגבי החבר.
תודה רבה