עבודה רציפה של המערכת?

שאלה: בפסיכולוגיה קיים מושג שמדבר על ויסות עצמי של המערכת. אם האדם לא מצליח להסתדר עם הויסות העצמי, חסרים לו משאבים כדי לאזן את עצמו, אז הוא פונה לפסיכולוג שעוזר לו ליישר את מצב הזה.

נניח, שמערכת הויסות העצמי של האדם, נעצרה תחילה בדרגת המשפחתית, אחר כך החלה לכלול קצת יותר, ועכשיו זו ממש כל האנושות. האם יוצא, שהשיטות הישנות של הויסות העצמי כבר אינן עובדות, ובכלל חסרות משמעות?

תשובתי: הן עדיין עובדות היכן שהוא, בהתאם לרמת ההתפתחות של הציביליזציות, החברות, המדינות, עם ההרגלים והמסורות שלהן. כי הציביליזציה הכלל אנושית שלנו היא רבגונית. אבל באופן עקרוני, הכול מתקרב לכך שאנחנו ב"נעילה" המשותפת שלנו, באינטגרציה, לא נוכל אפילו לערוך סדר אצלנו במשפחה אם לא נעשה סדר בעולם.

במערכת האינטגרלית כל פריט חשוב, מפני שאם איזה בורג לא עומד במקומו, אז כל המערכת אינה עובדת.

מתוך שיחה מס' 36 על החינוך האינטגרלי, 30.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
האויב שלי, ידיד שלי
ייחודיות המערכת האינטגרלית
אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד!