דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עבודה לא למען השכר

עבודה לא למען השכר

בעל הסולם, אגרת ט"ז: "לכן טרם שאדם יוצא לשוק להרויח דבר יום ביומו, צריך הוא לסלק מחשבותיו מהשגחה פרטית, ולומר אז: "אם אין אני לי מי", ולעשות כל ההמצאות שעושים הגשמיים, בכדי שירויח מעותיו כמותם.

אולם בערב, כשבא לביתו ושכרו אתו, ח"ו מלחשוב שברבוי המצאותיו, עשה את הרווח, אלא אפילו היה מונח במרתף כל היום גם היה מצוי שכרו בידו. כי כן חשב עליו השי"ת מכל מראש, וכן מוכרח להיות."

אז למה האדם היה צריך להתייגע לחינם, אם גם כך היה מקבל הכול? אבל היגיעה והטורח דרושים כדי לתקן את השבירה. בתפיסה ובכלים המקולקלים שלו היה נראה לו שהוא כן עושה את העבודה ושהיא תלויה ביגיעה שלו.

כלומר, הפער בין שני העקרונות: "אם אין אני לי מי לי" ו"אין עוד מלבדו", זו בדיוק אותה השבירה. אם אנחנו נסגור ונבטל את הפער, אז נחזור לדביקות.

"וזהו סוד היחוד "הוי' אלקים", שסוד הוי', ה"ס ההשגחה הפרטית, שהשי"ת מהוה את כל, ואינו צריך שיושבי בתי חמר יעזרו לו. ואלקים, בגמטריה הטבע, אשר האדם המתנהג על פי הטבע שהטביע במערכות שמים וארץ הגשמיים, ושומר חוקם כמו שאר הגשמיים, ויחד עם זה, נמצא מאמין בשם הוי', כלומר, בהשגחה הפרטית, נמצא מייחד זה בזה, והיו לאחדים בידו, ועושה בזה נחת רוח גדול ליוצרו, ומביא הארה בכל העולמות."

זה דומה לסוס ורוכבו שדבוקים בקשר בל ינותק, שהסוס מנחש מראש וזז בהתאם לרצונו של הרוכב. כך האדם רוצה להרגיש שכל תנועה פנימית שלו מכוונת על ידי הכוח העליון.

האדם מרגיש התנגדות פנימית מצד הרצון שלו, אבל אפילו שמח להתנגדות הזאת. כי אז יש לו אפשרות להתעלות מעל ההתנגדות הזאת. אם הוא יחזיר את עצמו לאותן התנועות שבהן יהיה כצל אחרי הבורא, שבשמחה ובהסכמה מציית להנהגה שלו, אמנם שזה הפוך לרצון שלו, אז בזה הוא מתקן את עצמו ועושה נחת רוח לבורא.

בזה נמדד כוח הדביקות שלו: עד כמה שהפעולות של האדם מותאמות לבורא לפי הדיוק, התנועה והקצב. באופן כזה, האדם משיג את הבורא, מכיר את ההשגחה וההנהגה שלו על כל הבריאה.

מתוך שיעור על אגרת ט"ז של בעל הסולם, 15.05.2015

ידיעות קודמות בנושא:
הרוכב מוביל את הסוס לפי רצונו
מי יעזור לי?…
אני מבקש – הבורא מבצע

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bCnh3

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest