קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מחקר של קבוצת מדענים מאוניברסיטת איווה (Iowa State University): האדם דומה לכלי – במה שתמלא אותו, כך הוא יהיה. היום אנחנו עדים למספר עצום של סצנות אלימות. אם אתם חושבים שהאלימות אינה הפתרון לבעיות ורוצים לשמור על אלטרואיזם וסובלנות, כדאי לכם להתרחק ממקרים של תוקפנות.
סצנות האלימות בסרטים, בחדשות, במשחקים, מעוררות ומפעילות מחשבות אגרסיביות שכבר מאוחסנות בזיכרון. אם מעוררים את הרגשות התוקפניים האלה שוב ושוב, הם הופכים לכרוניים. ואז הם מתחילים לקבוע את התנהגות האדם.
חוקרים ממליצים על קביעת דירוג לתקשורת, שאמור לספק מידע על תוכן המדיה, הם ממליצים להורים להטיל מגבלות על ילדיהם על הצפייה בטלוויזיה, ולחנך אותם להשתמש בגישה ביקורתית לאירועים ולמידע השוטפים. הרי, כשילדים מתחילים לחשוב, שאלימות היא דבר נורמלי, הם בעצמם מפעילים תוקפנות כלפי האחרים.
מסקנה: מאחר ותקשורת מסוג זה מועילה לרבים, להטיל עליה איסור בחברה שלנו – זה דבר מסובך הרבה יותר מלאסור על עישון. הסביבה מעצבת את הילד כאדם, ואפילו ההורים אינם מסוגלים להתארגן כדי לפעול נגד התקשורת שהורסת את ילדיהם ואת כל המאמצים שלהם לכיוון החינוך הטוב. האם ארגון הבריאות העולמי ואונסק"ו התנגדו לתקשורת שכזאת? האם מישהו הציע הצעות לאו"ם? התשובה היא אחת – אנחנו לא מסוגלים להתנגד לתקשורת כזאת, כי אנחנו בעצמינו כאלה!
על פי חכמת הקבלה, האדם, מעולם ובשום אופן, לא עושה מעשים משלו, אלא עושה רק מה שמכתיבה לו החברה והסביבה. לכן, על ידי בחירת הסביבה, האדם לחלוטין קובע את מעשיו, שהם תוצאה מוחלטת של השפעת הסביבה. כלומר, האדם יכול לקבוע את מעשיו רק דרך הסביבה שבה הוא נמצא. וחופש הבחירה שלו הוא רק בבחירת הסביבה. (ראו בעל הסולם, מאמר "החרות")
