ספר קבלה, זה עולם פתוח

חכמת הקבלה, היא חכמה חשובה מאוד, שכוללת בתוכה את כל יתר המדעים. היא מסבירה לאדם כיצד יש לפעול לאחר שאנחנו מסיימים את ההתפתחות שלנו בעולם הזה.

היום אנחנו מצאנו את עצמנו דווקא במצב כזה, שמיצינו את ההתפתחות האגואיסטית שלנו ונכנסנו למבוי סתום. לכן מתגלה חכמת הקבלה, שעוזרת לנו לעלות ולהתחיל את החיים בדרגת הקיום הבאה.

כל ההישגים של העולם שלנו אינם יכולים לעזור לנו בזה, כי הם פועלים רק במישור הגשמי. ולצורך עלייה למדרגה הבאה והמשך החיים דרושה חכמה אחרת.

הקבלה, היא חכמה שאינה שייכת לעולם שלנו. היא נועדה למקם את כל האנושות במעלית, שתעלה אותנו לקומה הבאה, כדי שנתחיל שם להתפתח. הקומה הבאה, זו לא התפתחות בחומר, לא בעולם שלנו. זו התפתחות ריאלית ברגשות ובשׂכל, אבל היא שייכת לתחושות הפנימיות שלנו ולא לגוף הפיזי.

זאת התפתחות כזו, שעל ידה אנחנו לאט לאט מאבדים את הרגשת הגוף שלנו ומתחילים להתקיים במימד אחר, במקום שבו אין גופים. אנחנו לא מרגישים אותם, הם נעלמים מהתפיסה שלנו. אנחנו לא זקוקים יותר לגופים הפיזיים, מפני שפועלים ברגשות ובשׂכל שלנו, ללא שיתוף של כל החומר הגס הזה.

לאדם ארצי רגיל, גישה כזאת נראית לא מובנת. אף שהדמיון שלנו די מפותח הודות להוליווד ולרומנים של מדע בדיוני. כל זה לא הופיע במקרה, אלא כדי להכין אותנו לחכמת הקבלה, להבנתה.

לכן המקובלים שמרו על חכמת הקבלה במשך כל הזמן הזה בסוד, כל עוד האנושות לא הייתה מוכנה לזה במשך כל הדורות. חכמת הקבלה התגלתה לראשונה לפני 5775 שנה לאדם, שהיה המקובל הראשון.

וכל אלפי השנים מהזמן ההוא ועד לדורנו, המקובלים החזיקו את חכמת הקבלה בסוד, במעגל הפנימי שלהם, ולא גילו בהרחבה את הידע עליה. בדיוק כפי שההורים שלי לא רצו שאני אקרא בילדותי את ספרי הרפואה שלהם שלא התאימו לגילי.

מקובלים, הם מדענים שעוסקים בחכמה הזאת ושמבינים על מה היא מדברת וכיצד להשתמש בה, והם חיפשו בסביבה שלהם אנשים שמתאימים ללימוד שלה. ואם אדם כזה היה מופיע, הם בצורה בלתי מורגשת בדקו אותו, שוחחו איתו על החיים, כביכול על הפילוסופיה, כדי לברר האם הוא מוכן והאם הם מעוניינים בדברים כאלה. אם הם ראו שהאדם הבשיל פנימית והנושא הזה מושך אותו, אז הם היו מתחילים ללמד אותו.

כך חכמת הקבלה הועברה מדור לדור. וחוץ מזה, המקובלים כתבו ספרים, וגם כן הסתירו אותם. ואפילו אם לא היו מסתירים אותם, אז הטקסט הקבלי הוא עד כדי כך מוצפן, שאדם לא יכול להבין אותו אם לא קיבל אליו קוד. כלומר, הוא לא יודע כיצד להתייחס לספר, על מה הוא מדבר, איך הטקסט הזה קשור אליו עצמו, מה הכוונה במונחים כמו "העולם הזה" ו"העולם הבא".

ספרי הקבלה כתובים ב"שפת הענפים" שמצביעים על השורשים הרוחניים, אבל האדם חושב ששם מסופר על העולם הזה. אבל בעצם, זה בכלל לא נוגע למישור של העולם הזה ולאדם שבו. מדובר על כוחות עליונים ולא על חפצים גשמיים.

אם המקובלים לא היו מעבירים לנו את המפתח לקריאה נכונה ולהבנת החכמה הזאת, אז אפילו אם האדם היה פותח את הספר, הוא בכל מקרה לא היה מבין על מה מדובר. הוא היה חושב, שחכמת הקבלה מספרת על חיות, צמחים. משתמשים שם במילים כמו זיווג, חיבוק, נשיקה, כוח נקבי וזכרי, לידה. אפשר לחשוב שזאת איזו ארוטיקה.

אחר כך מדובר על שמיים וארץ, על רוחות, רקיעים, מלאכים, כל מיני כוחות רוחניים. אנשים בורים, שספרים כאלה היו נופלים לידיהם, בנו סביב זה תיאוריות מיסטיות שלמות. יצא לי לשמוע כאלה סיפורים על חכמת הקבלה, שפשוט נדהמתי איך אדם יכול לפנטז בצורה כזאת. אבל אנשים כאלה האמינו במלוא הרצינות שמדברים על חכמת הקבלה, בכך שהשתמשו בכל מיני שמות מספר הזוהר.

אם אדם לא מקבל ידע על חכמת הקבלה ממורה ראוי, שמעביר לו את כל המפתחות מהחכמה הזאת, אז הוא לא יוכל לפתוח נכון את הספר. זה רק יבלבל אותו. "לפתוח ספר", זה אומר, להתקשר עם מה שכתוב בו. הספר צריך להיות עבורו כמו עולם פתוח, העולם העליון.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 476, 18.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הדור הראשון של האנושות הבוגרת
מדע שהגיעה שעתו
קבלה אמיתית, ללא מיסטיקה וללא מיתוסים, חלק א'