סליחות – חוק טבע

לחטוא כל השנה, ובסופה להתרוצץ בין אנשים שפגענו בהם ולבקש סליחה, לא זה העניין שעליו מרמז חודש אלול. הרי האגו הלא מרוסן שבוער בנו גורם לנו כל שנה מחדש, לשוב ולפגוע בסובבים אותנו. עם יד על הלב, מי יכול להבטיח שברגע הבא הוא יהיה אדם טוב יותר מאתמול?

כדי להבין לעומק את מושג הסליחות, אנו זקוקים לפנימיותה של התורה. חכמי הקבלה מסבירים שהסליחות ומנהגי ישראל האחרים, שונים ממנהגיהם של עמים אחרים. הם לא נועדו להזכיר לנו מאורעות היסטוריים שעברו אבות אבותינו, אלא לכוון אותנו להכיר את האמת הגדולה של החיים.

המערכת ואנחנו

אנו חיים בתוך מערכת הטבע, ובה פועלים חוקים שונים. חלק מהם כבר גילינו, וחלק עדיין לא. חכמת הקבלה חוקרת את החוקים שמצויים בשכבות פנימיות יותר של הטבע. אפשר להתחיל לגלות אותם, לאחר שמבינים את הנוסחה הכללית של הטבע.

הטבע כולל דומם, צומח חי ואדם. בתחילה התפתחו גופים פשוטים ואחריהם יצורים מורכבים יותר. העיקרון המנחה הוא שחיבור בין אלמנטים בסיסיים כמו חלקיקים, אטומים ומולקולות, מפתח את החיים לרמה גבוהה יותר. בכל רמה הניגודים גבוהים יותר, ומעליהם נבנה חיבור איכותי יותר.

חוק הסליחות

חוק הסליחות מדבר עלינו, בני האדם, ומכוון אותנו לחקור את פנימיותנו. האדם נוצר עם טבע אגואיסטי, טבע אנוכי. הטבע הזה מעורר בו רצון לנצל אחרים לטובתו האישית. בשונה מבעלי החיים שמונעים ע"י אינסטינקטים, לאגו האנושי אין גבול. חיה לא מפריזה, אוכלת מה שהיא צריכה ולא יותר. ואילו לאדם אין שום גבולות.

מערכות גדולות מאוד פותחו כדי לאפשר לאדם לממש את דחפיו האנוכיים, למצוץ מכל העולם את כל מה שרק נראה שיעשה לו טוב. בתוך הבועה האגואיסטית הזו אנו מתקיימים, דורכים זה על זה בדרך אל ההצלחה האישית. ובאותו הזמן, רמה גבוהה יותר של קיום מחכה לנו, רמה שבה נהיה ראויים לכינוי "בני אדם".