סכסוכים עולמיים ופתרונם, חלק ב' – האם ישנו מוצא מסכסוך עולמי?

תשובתי: אין שום מוצא. המדינות המפותחות מסכימות שבני אדם יהרגו זה את זה, אבל לא בתוך "גינת הירק" שלהם, אלא איפשהו רחוק יותר, לא באירופה, אמריקה או רוסיה, אלא נניח במזרח התיכון או במזרח הרחוק או אפריקה.

המשימה של אירופה היא להעביר את הסכסוכים והעימותים, את ההחרפה שלהם ואת מה שנקרא "הפתרון" שלהם, כמה שיותר רחוק מהם. האמריקאים מרגישים ומשתדלים לעשות אותו הדבר, כך שמחממים את העימותים הצבאיים בעיראק, בתימן ובמדינות אחרות, כדי שבמקום מלחמת עולם אחת הם מעוררים עשרות מלחמות אזוריות וכך בינתיים העולם מתקיים.

האנושות תמיד מתפתחת, כפי שהיא מתפתחת. היא אינה בונה לעצמה שום תוכניות לטווח ארוך, אלא מתכננת הכול כך שמחר לא יהיה גרוע יותר, וזה הכול. ואלה שמנהלים את העולם מבינים עד כמה הם מוגבלים, ולכן מה שחשוב להם זה לא להתערב בשום מקום.

בסופו של דבר האנושות תגיע למצב שהיא תגלה את כישלונה המוחלט, ותבין שהיא נמצאת בהתפתחות של איזה שהם כוחות של הטבע, שלא ידוע איך מנהלים אותם ולא ידוע לקראת מה הם מובילים.

בעבר הסכמנו עם זה, וכל יום שאפנו להסתדר כמה שיותר טוב במה שרק יכולנו. ואילו בזמן האחרון, אנחנו רואים כיצד אנחנו משפיעים פחות ופחות על המתרחש. פעם חשבנו שהאמריקאים ינהלו את העולם, אבל עכשיו גם הם יורדים מהבמה בעקבות האירופאים, הרוסים וכדומה. כלומר, העוצמה הכלכלית לא נותנת הרבה במקרה הזה.

המשך יבוא…

מתוך תוכנית הטלוויזיה "שיחות עם מיכאל לייטמן", 3.6.2015