קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
נדמה לי שאני מרגיש משהו, אך למעשה אין שום הרגשה אישית. כל הרגשה זה סכום הרגשות של כל הנשמות, של כל האין סוף. וזה נקרא הכלי הרוחני. הכלי הרוחני אינו שייך לי אישית, זה מה שאנחנו מגלים בינינו. ומה שאני מגלה בתוכי, נקרא דרגה בהמית, על זה חכמת הקבלה אינה מדברת.
כל אחד מאיתנו הוא בהמה. אך האופן שבו אנחנו מתחברים זה עם זה, זהו הקשר הרוחני. בחלל הרוחני מחשיבים רק את הקשר בינינו.
הקשר הזה שבור, אך הוא שייך לרוחניות. לכן אנחנו יכולים לסדר לעצמנו חיים בהמיים טובים, אך אין זה שייך לרוחניות. הרוחניות מתחילה מבירור הקשר בינינו. ולא סתם כל קשר, אלא קשר עם מטרה לגילוי הבורא. אני רוצה לגלות את הבורא ולכן אני מברר ומגלה שאני זקוק לבני אדם אחרים, כי הרי מאהבת הזולת מגיעים לאהבת הבורא.
רק לשם כך הבורא שבר את הנשמות שלנו.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שישים ריבוא נשמות", 26.09.2010
ב"קשר עם אנשים" האם כוונתך לקשר בעולם הגשמי?
אם כן, הרי שאי אפשר להסתמך על חיבור וירטואלי וכל הנסיונות הם עקרים. ובמאמר מוסגר יצויין שלא כל אדם יכול לבחור את סביבתו הפיסית והסיבות לכך רבות.(במיוחד עפ"י הפרשנות
ל- "את זולתכם תעזורו").
במידה ואין הכוונה לקשר עם אנשים (קבוצה) במישור הרוחני בלבד, אזי אין צורך וטעם בקבוצות של למעלה מ-10 איש ולא בכנסים, אלא לצורך הפצה. שהיא חשובה אבל כדאי "לקרוא לילד בשמו".