סימנים של גילוי קרוב

שאלה: אם אני רוצה לקנות למשל מכונית, אז מסבירים לי את מעלותיה והתועלת ממנה, כך קל לי להבין. אך ברוחניות אני רוצה השפעה, דבר נעלם ובלתי מובן. מה לעשות אם הכול כל כך מסובך?

תשובתי: אלה טענות צודקות מצידך, מצד אדם שרק מתחיל את דרכו הרוחנית: למה בדרך הרוחנית אין פשטות ובהירות, לראות לפני את העתיד ואת כל התועלת ממנו? התרגלתי בעולמנו שברגע שאני מתקבל ללימודים באוניברסיטה, אני יודע מתי אסיים את לימודי, ואחר כך אמצא עבודה וכמה ארוויח.

אני רואה לפני דוגמאות של בני אדם אחרים, אשר כבר עשו את אותו הדבר, ואני מוכן להשקיע מאמצים כדי להשיג חיים זהים. למה בהשׂגת העולם הרוחני הכול כל כך מסובך ולא ברור שום דבר מראש? לאן אנחנו בכלל הולכים?! אם אני אצא מהשיעור וישאלו אותי ברחוב: "מה קיבלת שם?" – לא יהיה לי מה לענות.

זה סימן שהאדם נמצא לפני גילוי, רק כך אנחנו כל פעם מגלים את הנסתר. רק מתוך הרגשה שאין לי את זה! מתוך חיסרון! מתוך חוסר שאני בעצמי לא יודע מה! הרגשה שחסר לי משהו, זו כבר הכנה לכך שזה יתגלה. לכן ההרגשה שלך היא מאוד מועילה. היא אינה נעימה, אך זו הרגשה נכונה לפני הגילוי. הרי הגילוי יכול לבוא רק מתוך הרגשה כזאת: "היכן?! למה?! בשביל מה?!" – מהרגשת החלל הריק. וכך זה יהיה תמיד, בכל מדרגה.

איננו צריכים לדאוג לסוגי המצבים שאנחנו עוברים. העיקר זה שהם יתחלפו כמה שיותר מהר! אני חייב לעבור דרך כל המצבים, ולכן זה לא מדאיג אותי במיוחד כיצד אני מרגיש עם עצמי כעת. העיקר זה תדירות השינויים, זה רק מה שחשוב. שיהיה לי רע או טוב, שאני אהיה מבולבל, שאבין יותר או פחות – זה לא משנה! העיקר להתקדם קדימה! מי שיושב וחופר במצבים שלו, זה לא טוב. תמיד צריך לשאוף ולהשתוקק קדימה ויותר טוב כמה שפחות לעשות בירורים. חשוב להתקדם יותר מהר.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "תורת הקבלה ומהותה", 30.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
אבני הדרך הנעלמות
לגדול מיום ליום, כמו תינוק
תאוצה, ולא מהירות