סור מרע

אם אנחנו מרגילים את עצמנו לשֶקֶר ומרמה, אז אנחנו כבר לא יכולים שלא לשקר, לא לאחרים ואפילו לא לעצמנו, אפילו כשנמצאים ביחידות עם עצמנו, וכבר לא יכולים להבחין ולקבוע מה אמת ומה שקר.

ועל אף שנדמה לנו שאנחנו משקרים לחבר, למעשה אנחנו משקרים לטבע, מפני שתמיד נמצאים בתוכו, בתוך הספירה שלו ויש לנו עסק רק עם הכוחות שלו. רק שאנחנו שוכחים ולא תופסים את זה. אבל מערכת הכוחות של הטבע מגיבה לשקר שלנו ולכן אנחנו מקבלים בחזרה תגובות שליליות.

הטבע בכוונה ברא בנו אשליה של חוסר הנוכחות המלאה של ההשגחה עלינו, כדי שאנחנו נרגיש את עצמנו כקיימים בנפרד ממנו, כי אחרת אנחנו היינו מצייתים לו באופן מוחלט ולא היינו יכולים להפוך להיות עצמאיים. אבל למעשה, הוא תמיד ובהכול מנהל אותנו.

ולכן, בזה שאנחנו מרמים את החבר, אנחנו כאילו מרמים את מערכת ההנהגה של הטבע, ובזה שמצערים את החבר, מצערים את הטבע. ולהיפך, אם אדם מתרגל לומר את האמת, אז זה מביא לו תועלת ביחסיו עם המערכת שמנהלת אותו, והוא בהדרגה מתחיל להרגיש אותה, נכנס עמה למאמצים ולפעולות דו כיווניות, עד להכרה ודבקות מלאים.

על פי מאמרו של בעל הסולם, ספר "שמעתי", מאמר ס"ז "סור מרע".

ידיעות קודמות בנושא:
להשיג את גדלות הטבע
ואהבת לרעך כמוך
מטרת החברה