סור מהייאוש

שאלה: האם השׂמחה מהווה קריטריון להתקדמות?

תשובתי: כשאני מתמזג עם הבורא, כשאני מעמיד את עצמי תחת פעולתו, אני מרגיש שאני גורם לו שׂמחה.

שאלה: האם אני צריך לשׂמוח בעצמי או רק לדעת שהוא שׂמח? הרי אנחנו נובעים מהייאוש…

תשובתי: כן, לפעמים האדם מתייאש, אך זה לא מוביל להתקדמות. לא. אני לא יכול להידבק בבורא במצב כזה. רצוי לעשות כל מה שרק אפשר כדי לא לשקוע בייאוש. נאמר: "כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל את בשרו". לחשוב שאנחנו מתקדמים מתוך ייאוש, זוהי קליפה. כשאני מתענג בעצב עם הרע שלי בתקווה להתקדמות, הקליפה מסתירה ממני את האמת. אינני רואה את האור, את הבורא, את העולם המלא בתיקונים בשׂמחה ובמילוי. אני נמצא בתוך הרע, כמו תולעת בתוך הצנון, והלאה מכאן אין לי כל פעולה. אף פעם איננו מתקדמים מתוך הרע. תאר לעצמך ילד השקוע ברע, כיצד הוא יגדל? – בקושי או שבכלל לא יגדל. אנחנו גדלים רק מתוך שׂמחה, מתוך מילוי, מהשפעה טובה. ולכן צריך בכל הכוחות לצאת מתוך הייאוש, לברוח ממנו הלאה. שנייה נוספת בייאוש, זה כבר רע. עדיף שתלך לישון, רק אל תרגיל את עצמך לייאוש.

שאלה: מה הכוונה לברך תחילה את הבורא, ואחר כך לברך את בני האדם?

תשובתי: זה אומר שבראש ובראשונה, בכל המחשבות שלך, לסדר מגע עם מטרת הבריאה/החיים שלך, בשביל מה אני עושה/חושב/מחליט את "זה", כמובן כדי לגלות בתוכי את הבורא. זה אומר שאני ברכתי אותו. ואחר כך אני כבר פונה לאדם שבי ומברך אותו, כדי להביאו לדרגת הבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 23.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שמחה – סימן ודאי להשפעה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6dd0n

One comment

  1. אילנית לוי

    מה היינו עושים בלעדיך הרב לייטמן?שמכוון ומסביר.. מצטרפת לכול האוהבים.הבורא שבאמת רוצה שנגיע למטרת הבריאה,העניק לנו מתנה משמיים, את הרב שלנו.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest