דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / סולם של אהבה לזולת

סולם של אהבה לזולת

מתוך מאמר "הערבות", בעל הסולם:

""וחוטא אחד יאביד טובה הרבה". כי כבר נתבאר לעיל באות כ', אשר הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות שבין אדם לחבירו.

כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה עצמיית. כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, על ידי טרחתו זו, מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוה הזאת, מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש. נמצא, שהוא פועל בזה שיעור מסויים של התקדמות, בהסולם של אהבת זולתו, בכל בני העולם בכללם."

מזה רואים, עד כמה התנאים הם מאוד מדויקים: ההשפעה, הטבע, הבורא דורש מאיתנו לעבור שלבי התפתחות של האגו שלנו עד שנהיה טבועים בתוכו לחלוטין, נתמלא ברע האגואיסטי בכל ארבע הדרגות. והשבירה שהחלה בשורשים שלנו צריכה להסתיים לגמרי ולהתחיל לגלות את תוצאותיה.

אם האדם באמת רוצה להתקדם לרוחניות, כלומר להשפעה, אז הוא מתחיל לגלות בצורה הדרגתית, מאוד איטית, שהתנאים האלה הם קשים מאוד, כמעט בלתי אפשריים וכמובן, בלתי נסבלים. כי בכל רגע צריך לעשות פעולות, לנצל כל הזדמנות ועוד לחפש פעולות נוספות של השפעה לזולת, מתוך אהבה אליו. ויחד עם זה, להימצא בשמחה ובהתרוממות רוח למרות ההרגשה שלי עצמי חסר הכול!

צריכים להבין, שדווקא זה נקרא רוחניות: לא לקבל שום תגמול, אלא לפעול רק למען הזולת. אם זה היה למען הבורא, אז עוד אפשר היה להסכים, כי הוא גדול ושולט בכול.

זה מכובד להיות קשור אליו להתקרב ולהשפיע לו. אבל כאשר מדברים על השפעה לזולת ולא לבורא, כלומר לכל אדם שבעולם הזה שעל ידי המאמצים שלי אני צריך לגרום לו טוב ועונג, מילוי, אז זה נראה כבלתי אפשרי לגמרי.

ובנקודה הזאת אני מגיע להבנה שרק "האור המקיף" יכול לעשות את הפעולה הזאת, להביא לכזה שינוי, ושהפעולה הזאת היא הכרחית, מפני שלא נשאר לי שום דבר ואני לא יכול לברוח מזה. וזאת באמת תכלית הבריאה והצדק העליון, ואני זקוק לעזרת הבורא, מפני שבלעדיו אני ודאי לא מסוגל לעשות שום דבר.

בסופו של דבר, אני מסכים ומבין שזה צדק עליון, ושכך זה צריך להיות למרות שאני כולי נגד. אני מוכן כל הזמן לפנות בבקשה שיבוא הכוח העליון ויתקן, ישנה אותי, יעשה באמת כך שאני כביכול אפסיק להתקיים, אלא רק אשרת לכל האנושות, לשונאים ולאוהבים כאחד.

לא צריך להיות שום הבדל ביחס שלי לאדם הפחוּת והגרוע ביותר בעולם, לבין היחס לבורא. ורק לאחר שאני אשיג אהבה מלאה לבריות, אני אגיע לאהבת ה'. כי הבורא צריך להתגלות בין כולם.

מתוך ההכנה לשיעור, 04.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כלום לעצמך, הכול לאחרים
המדרגה הגבוהה ביותר
הפסיכולוגיה המטריאליסטית של האהבה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/A2CAz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest