שאלה: למה אנחנו לא דואגים היום אחד לשני?
תשובתי: האגו שלנו לא מאפשר זאת.
שאלה: מחר נדאג אחד לשני?
תשובתי: לא, אולי על ידי מכות גדולות מאוד נתחיל לדאוג זה לזה. הסבל מעלה באדם שאלות, בשביל מה אני סובל? ממה אני סובל? למה מקור הסבל?
שאלה: מה מקור הסבל?
תשובתי: חוסר ההסכמה בינינו.
שאלה: אבל זה בטבע שלנו לא להסכים אחד עם השני, לא?
תשובתי: זה מה שכתוב, וכנגד זה הבורא אומר לנו "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב" (קידושין ל', ב'). תצטרכו להגיע ולהיות "כאיש אחד בלב אחד" (פירוש רש"י על שמות י"ט, ב').
שאלה: זו החברה העתידית, שאנשים מרגישים כאיש אחד בלב אחד?
תשובתי: כן.
שאלה: מה מחייה את האדם?
תשובתי: בהתחלה זה שאין ברירה, ואחר כך כשהוא לומד ומתחיל באמת לדאוג לשני בלית ברירה, אז הוא מבין שזה באמת מה שצריך להיות ומחפש אמצעים בטבע שילמדו אותו איך לא לדאוג לעצמו אלא לאחרים כל הזמן.