סודה של מרים

"ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם" (חקת, כ', א').

כל תכונה רוחנית מורכבת מחלקים: זכרי ונקבי. החלק הנקבי נקרא "עביות" (רצון), החלק הזכרי נקרא "מסך" ואור חוזר. החלק הנקבי מושך, החלק הזכרי דוחה.

מרים, מנהיגת הנשים, הייתה אחותו של משה, כלומר התגלתה בה תכונה של ספירת הבינהמותה מסמל, שביציאה ממצרים תוקן אותו החלק של הרצון הכללי שלהם, שקשר את משה עם מצרים. כי מרים הייתה החוליה המקשרת בין בתיה, הבת של פרעה שאימצה את משה, ואימו הביולוגית, יוכבדהעניין הוא, שכאשר הבת של פרעה מצאה את התינוק, היא הבינה שזה ילד עברי. ומאחר ומרים שנמצאה לידה, הציעה לה למצוא מינקת עבור התינוק הבוכה מבין הנשים העבריות, הבת של פרעה הסכימה. את משה מסרו חזרה לידי אימו והיא הניקה אותו, אבל הבת של פרעה חינכה אותו. כך מרים כל הזמן רצה מבית פרעה לבית משה, כלומר מדובר על מעברים תמידיים: המלכות במקומה והמלכות בבינה, המלכות במקומה והמלכות בבינה. ועקב זה נוצר התנאי של יציאת מצרים, הניתוק מהאגו.

לכן מותה של מרים, מסמל היעלמות של החוליה המקשרת, וזה מאפשר לעם ישראל להתנתק ממצרים ולעבור לבחינה הבאה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 24.6.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/D0n4w

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest