דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / סדר לידת הנשמה העולמית

סדר לידת הנשמה העולמית

laitman_2010-11_0131-1_w-70.jpg

המצה מסמלת את המצב שבו אוכלים את "לחם הבינה" שמגיע מדרגת "בינה", דרגת ההשפעה. ועל אף שאנחנו בעצמנו נמצאים בינתיים בדרגת המלכות ואין לנו שום אפשרות לעלות, אנחנו צריכים להשתדל בכל הכוח לבצע פעולות של השפעה ולהתחבר זה עם זה.

אף על פי שברור לנו לחלוטין שלא יצא לנו כלום! אך אין זה חשוב – בכל מקרה צריכים לבצע את הפעולות האלו, כיוון שהן מושכות אלינו את האור העליון, שלאחר מכן מבצע את פעולתו, שנקראת ה"גאולה" שלנו.

היציאה של האדם מהעולם הזה, מתכונת הקבלה האגואיסטית, מהידיעה הפרגמטית, מהאגו של עצמנו אינה מתרחשת בדרך הרגילה לפי סדר המדרגות. זה דומה לתהליך הלידה, שמתרחשת כולה בחושך, בחיפזון, והעובר חייב להתהפך עם הראש למטה ולצאת מעולם אחד לעולם אחר: מאימו, ממדרגתו הפנימית – אל העולם החיצוני.

בדומה לכך נולדת הנשמה שלנו. ולכן אין אף חג נוסף שקבעו לו סדר כה מדויק של פעולות בעת הסעודה החגיגית.

בדרך כלל פשוט מברכים על האוכל ועל היין. אך עבור סעודת פסח נקבע סדר שלם, שצריכים לשמור עליו בצורה קפדנית. הרי היציאה של האדם מהאגו שלו, מהעולם שלנו להרגשת העולם הרוחני, למימד גבוה יותר, שנקראת לידתו הרוחנית, אינה מתרחשת לפי החוקים הרגילים.

בדרך כלל הרצונות גדלים בצורה הדרגתית: שתי בחינות של קטנות (קטנות א' וב'), שתי בחינות של גדלות (גדלות א' וב'), כשהם עוברים את המצב הפנימי ואת המצב החיצוני בזה אחר זה ושוב: פנימי וחיצוני. כלומר הרצונות והאור גדלים בצורה הדרגתית.

אך בעת הלידה הכול מתרחש בצורה כביכול "לא נכונה", הפוכה. לכן סעודת פסח נקראת "סדר", כלומר סדר מיוחד, שאינו תואם לחוקי הגדילה ההדרגתית במדרגות.

העניין הוא שהמדרגה שאנחנו עוברים עכשיו ב"יציאתנו ממצרים" היא הלידה שלנו. ולאחר מכן הנשמה שנולדת רק גדֵלה, אך במדרגה הזאת מתרחש מהפך אמיתי. לכן כל סדר סעודת פסח: "קדש" (ברכה), "ורחץ" (נטילת ידיים), "כרפס" (טבילת ירק במים מלוחים), "יחץ" (חציית המצה), "מגיד" (סיפור יציאת מצרים) וכן הלאה – כל זה לא מתרחש לפי הסדר הרגיל של ההתאמה בין האורות לכלים, שלפיו הם צריכים לגדול.

לכן אפילו כשאנחנו נמצאים במצרים, ברצון האגואיסטי, כשאנחנו מתייחסים זה לזה בצורה אגואיסטית וחושבים כל אחד על עצמו (הרי שולט עלינו פרעה) – אנחנו צריכים לבצע פעולות שונות ולהשתדל שלמרות כל השליטה שלו, אנחנו נתעלה מעליו ונתקשר זה לזה בצורה חדשה – נתקשר בקשר שקיים מחוץ למצרים. זה מה שנקרא להתכוונן לגאולה העתידית.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "וזאת ליהודה", 18.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
נגלה את הרצון שלנו לצאת מה"מצרים" שלנו!
סעודה לכבוד התחלת החיים הרוחניים
משימה אפשרית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/A51Kr

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest