דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הכנה / סדר יום, זה גלגל הצלה

סדר יום, זה גלגל הצלה

שאלה: אם אנחנו לא יודעים מהו המצב הבא, אז איך אנחנו יכולים להתכונן אליו?

תשובתי: אף פעם לא ידוע לנו המצב הבא, אפילו שכבר נמצאים בתהליך הרוחני ונמצאים בסולם המדרגות. נניח, שאתה נמצא במדרגה 80 של הסולם. זו היא מדרגה יפה, אתה יכול להאמין לי. אבל לפני שאתה עולה למדרגה הזאת מהמדרגה הקודמת, אתה נמצא במצב הגרוע פי מיליון מאשר עכשיו.

אין לך שום רצון, שום חשק, אתה לא שומע אף מילה ממה שאנחנו מדברים עכשיו בשיעור, אתה יושב כמו בול עץ, ואפילו יותר גרוע, כמו סלע. אתה לא יכול בכלל לחשוב על רוחניות, אתה אפילו לא מסוגל להיזכר מתי זה היה איתך, איפה ואיך? איזה עולם רוחני? אתה לא יכול להיזכר בשום רגש ובאף מילה משם.

במקום זה, יש לך מחשבות פשוטות ביותר, מה יש לי בבטן, מה יש לי בחשבון הבנק, מה יש לי במקרר. אתה ממש הופך לבהמה אמיתית. אז איך אפשר לצאת מהמצב הזה כדי לעלות למדרגה 81? – רק על ידי פעולות איטיות וקשות.

אף אחד לא ייתן לך מלמעלה מתנה של מרץ, של חשיבות המטרה, שייפקחו ויתנוצצו לך העיניים והכול יבער בפנים. להיפך, ישאירו אותך לגמרי ללא רוח חיים. אתה תיפול לתוך האגו, תשנא את החברים. ועכשיו תתחיל לצאת מתוך המצב הפנימי הזה, אם אתה בכלל זוכר על מה מדובר. הם אומרים ואתה בכלל לא שומע. זה לא שאתה "בעד" או "נגד", אתה פשוט לא מגיב, כמו סלע.

על זה נאמר: "כל מה שבכוחך ובידך לעשות עשה". כי "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", לכן מגיעה "הכבדת לב" איומה, שלא משאירה שום אפשרת לעשות משהו. עכשיו אתה לא תלוי באף אחד, אין לך שום קשר עם החברים, לא טוב ולא רע. ואחר כך אתם תיפלו יחד בגלל החיבור שלכם, וגם הנפילה תהיה גלובלית, קבוצתית.

אז מה לעשות? להשתמש בשׂכל, אבל אין לך שׂכל, אתה כמו סלע. לשחק בצורה מלאכותית, גם כן לא יוצא. להכניע את עצמך כלפי הסביבה, אין לך כבר מה להכניע, אתה כבר נפלת כל כך עמוק שאין יותר לאן ליפול. אי אפשר ליפול מהרצפה. לפנות לקבוצה, אני לא רואה אותה לפניי. מה יכול לעזור לי עכשיו? – רק ההכנה שעושים מראש! אם אתה ניגש לאיזה מצב רוחני ללא ההכנה הדרושה, אז אין לך שום סיכוי להתקדם.

ואם בכל זאת לא עשית הכנה, אז הדבר היחיד שמציל אותך ממצב כזה, זה סדר היום. אם אתה מרגיל את עצמך לסדר מסוים, אז "הרגל נעשה טבע שני". צריך להשתמש בזה ולהכניס כמה שיותר הרגלים, מפני שההרגלים הופכים לטבע שני ואפילו כשאתה מרגיש את עצמך "מת", ההרגלים מחיים אותך. אתה חייב לקום לשיעור מפני שהגוף רגיל לקום בשעה הזאת. אתה חייב עכשיו לעשות איזו שהיא פעולה שרגיל אליה. זה לא שייך לנשמה, פשוט הגוף רגיל לפעולות פיזיות שאותן אתה עושה באותו הזמן ובאותם התנאים.

לכן חשוב מאוד איך האדם מרגיל את עצמו לסדר היום. שום דבר לא יעזור חוץ מהרגל. אבל מפני שהכנסתי לטבע שלי הרגלים ששייכים לרוחניות, אז עכשיו, כאשר אני מבצע את הפעולות הגשמיות האלה שהתרגלתי אליהן, אז הן מזכירות לי את הרוחניות. אני החדרתי אותן לתוך עצמי למען המטרה הרוחנית, ועכשיו אני חייב לקיימן בצורה הגשמית, הן מחזירות אותי למצב הרוחני.

מתוך שיחה על הכנה לכנס, 26.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
יחידת הזנה לשעת חרום
לכנס, עם לבנה בתוך המזוודה
לפני עלות השחר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/VS9jc

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest