סדנה שלא נפסקת

שאלה: בסדנה אני הרגשתי שיתוף פעולה בין החלק הגברי והנשי. אלה רגשות מאוד יוצאות דופן! עכשיו צריכה להתרחש התעצמות לא פי 10, אלא פי 100. מאיפה אני יכולה לקחת את התוספת הזאת, את ההגברה הזאת? מי צריך לעשות מה? האם עכשיו או בסדנה הבאה?

תשובתי: הסדנה לא צריכה להיפסק. סדנה, זו מדרגת ביניים קטנה אל המדרגה הבאה. אנחנו לא צריכים לשכוח את המצב הזה, אנחנו צריכים לשמור אותו בתוכנו. אם אנחנו יוצאים לרחוב או הולכים לסעודה, אנחנו שומרים על אותו המצב, כמו עכשיו.

הסעודה צריכה לעבור בשלווה. לא צריך להפריע לאדם שיושב לידך בשום שאלות זרות. כמה שפחות דיונים.

אני לא אומר שאת צריכה להסתגר בתוכך פנימה, בשום פנים ואופן לא. אבל כל אדם צריך להרגיש שיש לו זמן למחשבות ורגשות. והדבר החשוב ביותר זה לשמור על מה שאנחנו הרגשנו עכשיו. למצב הזה אנחנו צריכים להגיע.

ולאחר הסעודה להשתדל עוד יותר לשמור על המצב הזה, מפני שאֵת ההפרעות שיופיעו פה ושם, אנחנו צריכים לצרף להגברת ההרגשה העכשווית שלנו.

הכול צריך לעבור אחד לתוך השני בצורה חלקה. למעשה כל הכנס, זו פעולה אחת יחידה. בעיקרון, כל זה צריך להיות מלווה בתנועה ישרה וחלקה עם התעלות מתמדת.

אני מבקש מכם לא לאבד את מה שאתם מקבלים, לאסוף את זה כמו גרגירים, כמו שילד צובר את הידע שלו, את ההרגלים, והופך לגדול. לכן, את כל ההפרעות צריך מיד לצרף לתנועה קדימה. אתם תראו עד כמה הן פוריות. דווקא הודות להן אנחנו מתקדמים. נאמר שהאגו זה "עזר כנגדו". הוא נגד, אך בא לעזרתנו.

מתוך סדנה מס' 2 בכנס בליטא, 24.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הכשרות לפי הצורך
ההכרחיות של ההכשרות
סדנאות, סדנאות, סדנאות…