דף הבית / כנסים / סדנה למען חיים חדשים

סדנה למען חיים חדשים

כולנו נרגעים, מתיישבים, מוצאים אחד את השני ומכוונים כלפי מרכז הקבוצה. בתוך הקבוצה אנחנו בונים בינינו שדה משותף של חיבור. כל אחד יוצא מעצמו ומכוון כלפי האחרים. אנחנו משתדלים להיות ביחד ברצון אחד ובכוונה אחת משותפת. אנחנו מאמינים שבתוך הרצון המשותף שלנו תתגלה לנו הדרגה הרוחנית הבאה שלנו, הכוח העליון, ההשפעה ההדדית ובתוכה יתגלה הבורא.

הנשים תומכות בנו. כולנו ביחד יוצרים כלי אחד משותף, אמצעי לגילוי הבורא שמגלה לנו את הדרגה הבאה שלנו.

בנוסף, נמצאות יחד איתנו הקבוצות שלנו ברחבי העולם. כולנו ביחד מתחברים לאחד שלם וכולנו מרגישים בתוך הרצון המשותף את החמימות שמתגלה.

אנחנו דיברנו רבות על עצמנו, על מה שברצוננו להשיג, להבין ולגלות. אבל אנחנו זכינו להשתוקק לזה מפני שכל העולם זקוק לזה.

בואו נחשוב מעט על העולם. כיצד אנחנו יכולים לעזור לו? כיצד האור העליון עוטף אותנו וחודר דרכנו. בינתיים אנחנו לא מרגישים אותו, בגלל האגו שלנו.

כך גם העולם שלנו שבו יש שפע רב מהכול, אבל האגו שלנו אינו מאפשר לנו להתחלק עם האחרים כדי שלכולם יהיה טוב. לכן, בסופו של דבר כולם סובלים.

בואו נחשוב מה אנחנו יכולים להציע לעולם? כיצד אנחנו נתאר לעצמנו את העולם המתוקן שבו הכול כבר פועל על פי חוקי ההשפעה, האהבה והערבות ההדדית, כאשר כולם מבינים שהם קשורים בתוך מערכת אחת משותפת ולא יתכן שלמישהו אחד טוב ולמישהו אחר רע?

הקשר מתגלה בינינו במידה כזאת שאנחנו בעל כורחנו מתנהגים כך. אנחנו גילינו את עצמנו כמערכת אינטגרלית ואנחנו חושבים רק על הדדיות. אדם שחושב על הזולת, באמת אינו זקוק לדבר. כולם חושבים אחד על השני. אני בטוח שהחברים חושבים עליי ולכן איני מסוגל לחשוב על עצמי, והפעולה הזאת מאלצת אותי לחשוב על האחרים.

הבורא הוא זה שדוחף אותנו לחיבור כזה ולחברה כזאת. אנחנו מקווים להגיע לחיבור בדרך הטובה של הפצה, חינוך ולא בדרך של ייסורים, אסונות, מכות ונזקי טבע שונים שידחפו אותנו אליו.

משימה: בואו נתאר לעצמנו דוגמה של עיר קטנה בת 50,000 תושבים. מתוך ה- 50,000 תושבים 10,000 מתוכם עובדים במפעל העירוני. החל מהשנה הבאה היקף העבודה יורד לחצי, האנשים מתחילים לקבל חצי משכורת, אבל חצי יום מתפנה להם, כיצד זה מסתיים בדרך כלל? אנחנו רואים זאת מהדוגמאות של העיר דטרויט וערים אחרות.

לנו יש את האפשרות לעשות הכול בצורה הפוכה. בעזרת השיטה שלנו נוכל להפוך את העיר ואת תושביה למאושרים. כלומר, אף על פי שהאנשים יקבלו חצי משכורת, חצי מהזמן הם יעבדו. בואו נעשה חשבון האם אנחנו נוכל להפוך את חייהם לאיכותיים, טובים יותר, ראויים ומלאי סיפוק.

בנוסף ל- 10,000 אנשים שעובדים במפעל העירוני, ישנם בעיר עוד 10,000 גמלאים, 10,000 ילדים, ועוד 20,000 מבוגרים מספקי שירותים שעובדים בכל המערכות העירוניות. הבעיה היא, שנסגר מפעל גדול שבו עבדו 10,000 פועלים ומהנדסים. למעשה, הכסף שהם הרוויחו נכנס למחזור והזין את כל מערכות השירות העירוניות.

זאת הבעיה הרגילה שמתעוררת היום במקומות רבים בעולם. 20,000 עובדים בתחום השירות תלויים לחלוטין בעומס המפעל העירוני.

עכשיו, בואו נתאר לעצמנו מה יש לנו להציע לתושבים הללו, אם אנחנו נתחיל להחדיר את מערכת החינוך האינטגרלית וההכשרות שלנו. נניח שאנחנו יכולים להתחיל מהפועלים שעובדים במפעל העירוני שמתפנה להם חצי יום עבודה.

שאלות: באיזה אופן אנחנו יכולים להגיע ליתר האנשים בעיר, לעקרות הבית, לאלו שמתוך ה- 20%, מתוך ה 20,000 שעובדים במתן שירותים? בעצם המעמסה שלהם יורדת, אבל כך גם ההכנסה. כיצד אנחנו מגיעים לגמלאים, לילדים?

אם אנחנו נוביל יחסים חדשים בין האנשים, מה יהיו השינויים בעיר, ביחסים החברתיים, ביחסים הבין האנשים, בין בני הזוג, המשפחות, בתוך הבית, בכניסות לבתים המשותפים, ברחוב, בפארקים, בשירות, בניקיון, בהספקה, בכל העבודות שנעשות מטעם הפיקוח העירוני?

אם האנשים יהיו יותר קרובים אחד לשני, כיצד הם יוכלו לחסוך, לצמצם את הוצאותיהם, כך שהם לא ירגישו זאת? האם זה אפשרי?

כיצד אפשר לפצות על הירידה לחצי בהכנסה העירונית, כדי שהאדם לא ירגיש זאת בפועל, אם הוא מפצה זאת על ידי היחסים החברתיים החדשים ומשנה את היחסים בינו לבין האחרים? תדמיינו כיצד עיר כזאת צריכה להתקיים.

מצד אחד, זאת עיר העתיד, אבל עיר העתיד בעל כורחה, מכיוון שהמציאות של היום דוחפת אותנו לזה. כביכול, אנחנו היינו יכולים לקחת כל עיר, גם אם היא אינה נמצאת במשבר ולחשוב על אותו אופן השינוי בנוגע אליה. אבל כאן נוח לנו מכיוון שזה מייצג, מכיוון שאם נצמצם את השכר הכללי בעיר לחצי, אנחנו יכולים לא להפסיד מזה כלום בשירות הציבור.

שאלה: על מה אנחנו נחסוך? על ידי מה אנחנו נשלים את המחסור באמצעים? הכלכלה אינה מעניינת אותנו. מעניינים אותנו היחסים החברתיים החדשים שיתגלו. איזו תועלת כלכלית הם יביאו? השפעת הרוחניות על החומר.

מטרתנו אינה להרוויח אחד על חשבון השני, כדי להחיות את התעשייה או המחזור העסקי, אלא מטרתנו להראות שהנהגת החינוך והלימוד האינטגרלי היא זאת שתוביל לרווח כלכלי.

בעיר הזאת אנשים מתחילים להשקיע בעסק המשותף שלהם שנמצא בתוך העיר, כאילו שזאת משפחתם. אנחנו מתחילים לנצל בצורה נכונה את התכונות, קנאה, שאיפה לכבוד, הערכה.

אנחנו מספרים לתושבי העיר רק חדשות חיוביות. בהנהגת העיר יעמדו אנשים שנמצאים בעצמם בתכונת ההשפעה, מעין "מועצת חכמים". בעיית אימוץ המשאבים החברתיים נפתרת על ידי קבוצת אנשים שדנים ביניהם ומגיעים לחלוקת משאבים צודקת.

סדנה מספר 3 מתוך כנס וילנה , 24.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בואו נחשוב איך לעזור לעולם
שנה מכרעת
לתת לעולם את הפיתרון

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uhmgd

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest