סדנאות 19.02.2013

סדנת חיבור בנושא "האור של פורים"

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו | MP4

להלן קטעי המקור שעליהם התבססה הסדנה:

האור של פורים

1. "האור שהיה בימי פורים, יכול להאיר רק בגמר התיקון ולא לפני זה. והאור הזה נקרא "אור של מטרת הבריאה". פירוש, אור החכמה המתלבש בכלים דקבלה. היינו, שהוא רוצה לקבל את הטוב ועונג, מה שיש שמה, שזה באה מכח מטרת הבריאה. והאור הזה של מטרת הבריאה, הנקרא "אור החכמה", אינו יכול להאיר בלי לבוש, שהוא מתלבש באור תיקון הבריאה, הנקרא "אור דחסדים". ולפני גמר התיקון אור החכמה הזו, הנקרא "גדלות דחכמה", אינו יכול להאיר ביחד עם אור דחסדים. ואז היה נס, מחמת דברי הצומות וזעקתם, שהמשיכו גם אור דחסדים. ואז אור החכמה היה יכול להתלבש בתוך אור דחסדים, וזה נקרא, שהיה נס, בזה שהיה מאיר האור עוד לפני גמר התיקון, היות שמצד הטבע האור הזה יכול להאיר רק בגמר התיקון, שזה נקרא "לעתיד לבוא". והיה נס, שהיה מאיר עוד מטרם גמר התיקון. לכן אמרו חז"ל "כל המועדים יתבטלו חוץ ממגילת אסתר", היות האור של פורים הוא האור שיאיר לעתיד לבוא".

"כתבי רב"ש", כרך ב', מאמרי "שלבי הסולם", מאמר "מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה"

המן ומרדכי בעבודה

2. "לאחר שהאדם עושה דבר על ידי התעסקותו בתורה ומצות, אז הקב"ה מגדיל הרע של האדם, הנקרא המן, היינו שהשי"ת מראה לו את האמת, איך הרע שבקרבו מפריע לו מלקבל את כל התענוגים הרוחניים. כי אם היה האדם הולך בדרך הטוב, היינו אם כוונת האדם הייתה רק להשפיע נחת רוח ליוצרו, אז האדם ראוי לכל הדברים העליונים.
וזה נקרא דרך היהדות. ובזמן שאין האדם יכול לראות את פרצופו האמיתי של הרע שלו, היינו צורתו של המן, אז אין האדם יכול להתפלל לה' שיעזור לו להינצל מהרע. ורק בזמן שהאדם רואה את גדלותו של המן, שהוא רוצה להרוג ולאבד את כל היהודים וכו', היינו שהמן רוצה להשמיד את כל דבר שיש לו שייכות ליהדות, שלא נותן לו לעשות שום דבר שבקדושה, אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית. ואז יקוים "הקב"ה עוזרו.. וכשהקב"ה עוזרו, אז הקב"ה שואל להמן, מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו? אז המן חושב למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני? היינו שכל הרע נמשך מהרצון לקבל, שהוא ה-המן של האדם. והוא טוען, שרצון ה' הוא להטיב לנבראיו, היינו שכל התענוגים שייכים לרצון לקבל.
אבל ה' אמר ועשה כן למרדכי היהודי. היינו שאם ישאל את היצר טוב, שנקרא מרדכי היהודי, אם הוא רוצה משהו, אז הוא יענה, שכל רצונו הוא רק להשפיע לה', ולא צריך שום דבר. לכן שאל את המן, שהוא רוצה לקבל כל התענוגים שישנם במציאות. ואז אמר ה', כל התענוגים צריכים לתת למרדכי, שהפירוש שהאדם יקבל כל התענוגים רק בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו. וזה אמר אאמו"ר: אורות דהמן בכלים של מרדכי, שהפרוש הוא, לקבל כל התענוגים רק על הכוונה לשם שמים".

"כתבי רב"ש", כרך ג', מאמרי "דרגות הסולם", מאמר "ובתורתו יהגה"

מגילת אסתר

3. "סוד מגילת "אסתר", לכאורה הוא תרתי דסתרי. כי מגלה משום שהגלוי לכל, ואסתר משמע שיש הסתרה. אלא הפירוש, שכל הגלוי הוא רק בכדי לבחור בהסתרה, ודווקא על ידי זה מתגלים האורות למטה".

"כתבי רב"ש", כרך ב', אגרת ל"א

4. "אאמו"ר זצ"ל אמר, שענין מגילה, היינו שהיה אז זמן של התגלות. וע"ז אמר המן שצריכים ללכת בדרך הידיעה. ומרדכי טען, כי הגילוי בא רק כדי לעמוד בנסיון, ולקבל עליהם את ההסתר, שזהו בחינת נסיון במעשה".

"כתבי רב"ש", כרך ג', מאמרי "דרגות הסולם", מאמר "הקדוש ברוך הוא לא ניסה את איוב"

עד דלא ידע

5. ""עד דלא ידע" – יש ג' בחינות:
א. דלא ידע הבחן בארור לברוך, היינו שעוד לא נקבע הידיעה, שהרצון לקבל נקרא המן, והרצון להשפיע נקרא מרדכי הצדיק, אלא אפילו כשעוסק על מנת לקבל, נחשב אצלו שהוא צדיק.
ב. שכבר נקבע אצלו הידיעה, שקבלה נקרא המן והשפעה נקרא צדיק.
ג. בגמר התיקון, הנקרא בחינת מאוד שהס"ם יהיה מלאך קדוש, היינו שהקבלה כבר קיבלה תיקון על מנת להשפיע, אם כן אין כבר הבחנה מקבלה להשפעה, היות שהקבלה כבר נכנסה כולה בעל מנת להשפיע. וזה "חייב אדם לבסומי", היות שכל המועדים בטלים חוץ מפורים, משום שהוא ענין של גמר התיקון. לכן צריכים לרמז על גמר התיקון, שענין לבסומי הוא נקרא המתקה, שכל הרע כבר נמתק. מה שאין כן הלא ידע דבחינה א' עדיין אין המתקה".

"כתבי רב"ש", כרך ג', מאמרי "דרגות הסולם", מאמר "עד דלא ידע"

אזני המן

6. "על ענין שאוכלין כיסים של המן, נאמר, היות שחייב אדם לבסומא בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, לכן אוכלים כיסי המן בכדי שנזכור שהמן לא הביא לנו יותר מהכיסים, שנקרא כלים ולא הפנימיות. פירוש, שרק הכלים דהמן יכולים לקבל, ולא האורות הנקרא פנימיות, מטעם שגדלות הכלי קבלה נמצאים ברשותו של המן, וזה אנו צריכים להוציאו ממנו. אבל להמשיך האורות, זה לא יכולים עם כלים דהמן, וזה דוקא ע"י כלים דמרדכי, שהם כלים דהשפעה, אבל על כלים דקבלה היה צמצום".

"כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", מאמר קמ"ד "ישנו עם אחד"

ישנו עם אחד

ישנו עם אחד

7. ""ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". המן אמר שדעתו הוא, שנוכל להצליח לאבד היהודים, מטעם שהם בפירוד בין אדם לחבירו, על כן הכח שלנו נגדם בטח נצליח, כי זה גורם פירוד בין אדם למקום, וממילא ה' לא יעזור להם כיון שהם נפרדים ממנו. לכן הלך מרדכי לתקן את הפגם הזה, כמו שמבואר בכתוב "נקהלו היהודים, וכו' להקהל ולעמוד על נפשם". היינו על ידי ההתאחדות הצילו את נפשם".

"כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", מאמר קמ"ד "ישנו עם אחד"

נקבע שיהיו ישראל בגלות כדי לתקן את אוה"ע

8. "הנה נקבע שיהיו ישראל בגלות כדי לתקן את אוה"ע".

מאורות הראי"ה לפורים דף רל"ז – רל"ח

9. "ליהודים היתה אורה. שעיקר פעולת ישראל על כל העולם היתה בימי המן, שראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו, שאפילו בגלות לא יעזוב ה' את עמו, ועל ידי זה מתדבקים גרים בישראל. גם על ידי הפיזור בין אומות העולם, מתוודעים אומות העולם מאמונת ישראל וחוזרים למוטב".

גנזי הראיה, א-ז

השוני בין ישראל ואומות העולם

10. "דע, שענף הנמשך מהפנימיות המה עם ישראל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללי. ויש בהם אותה ההכנה, שיכולים להתפתח ולגדול, עד שיגיעו גם יניעו את האומות להגיע אל התכלית הכללי.
והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא הוכנו בהם אותם הסגולות, שיהיו ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, על דרך שורשם העליון".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "שפחה כי תירש גבירתה"

סגולת העם שאבדה בגלות

11. "בושה להודות, שאחת הסגולות היקרות שאבדנו במשך גלותנו, והחשובה מכל – היא אבדת הכרת הלאומיות. היינו הרגש הטבעי ההוא, המקשר ומקיים כל אומה ואומה. כי חוטי אהבה, המקשרים את האומה, שהם כל כך טבעי, נתנוונו וניתקו מלבותינו, חלפו עברו ואינם".

"כתבי בעל הסולם", עיתון האומה

איחוד האומה

12. "התקוה היחידה היא – לסדר לעצמנו חנוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים להדבר".

"כתבי בעל הסולם", עיתון האומה

13. "אם נחמיץ את השעה, ולא נקום כולנו כאיש אחד, במאמצים כבירים, הדרושים בעת סכנה.. הרי העובדות שלפנינו מאיימות עלינו מאד.. גם זה ברור, שלמאמץ הכביר הדרוש לנו בדרך התחתים שלעומתנו, צריכים אחדות איתנה ומוצקת כפלדה, מכל אברי האומה, בלי שום יוצא מהכלל. ואם לא נצא בשורות מלוכדות לקראת הכחות האיתנים, העומדים לשטן על דרכינו זה, נמצא תקותינו נידונה כאבודה למפרע".

"כתבי בעל הסולם", עיתון האומה

תפקיד ישראל כעם סגולה

14. "מוטל על האומה הישראלית… להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא דבקות ה'".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "הערבות", אות כ'

15. "האומה הישראלית הותקנה כבחינת "מעבר", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות. וכאשר גם יתר האומות יכריעו את עצמם לכף זכות, אז יתגלה משיח ה'".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/YUd1R

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest