סדנאות 07.04.2013

סדנת חיבור בנושא "מעלת חברו"

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו | MP4

להלן קטעי המקור שעליהם התבססה הסדנה:

מאהבת הבריות לאהבת ה'

1. "כלפי האדם, הנמצא עוד בטבע הבריאה, אין הפרש לו כלל בין אהבת השי"ת לאהבת חברו, משום שכל שמזולתו הוא אצלו בגדר בלתי מציאות.
ומתוך שאותו הגר ביקש מהלל הנשיא, שיסביר לו כללות הנרצה מהתורה, כדי שיהיה מטרתו קרובה לבוא ולא ירבה בדרך הליכה, כאמרו: למדני כל התורה כולה על רגל אחת. על כן הגדיר לו באהבת חברו, משום שמטרתה יותר קרובה ומהירה להיגלות, משום ששמורה מטעויות, ומשום שיש לה תובעים".

בעל הסולם, מאמר "מתן תורה", אות ט"ו

2. "יש לדעת, כי באהבת חברים יש מעלה, שאין האדם יכול לרמות את עצמו, ולומר שהוא אוהב את החברה, אם הוא באמת לא אוהב אותם. כי כאן ניתן לתת לעצמו ביקורת, אם הוא באמת יש לו אהבת חברים או לא. מה שאין כן באהבת ה', אין אדם יכול לעשות ביקורת על עצמו, אם כוונתו אהבת ה', היינו שרצונו להשפיע לה' או רצונו לקבל בעמ"נ לקבל".

הרב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר "בא אל פרעה – ב'"

ב' תנאים פועלים בהשגת הרוממות

3. "ב' תנאים פועלים בהשגת הרוממות:
א. לשמוע תמיד ולקבל את הערכת הסביבה בשיעור הפלגתם,
ב. שהסביבה תהיה גדולה, כמו שכתוב "ברוב עם הדרת מלך".
ולקבל תנאי הא', מחויב כל תלמיד להרגיש עצמו, שהוא הקטן שבכל החברים. ואז יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם. כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו, ומכל שכן שיתפעל מדבריו. ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול.
וכנגד תנאי הב', מחויב כל תלמיד להרים מעלת כל חבר, כאילו היה גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה, כמו שהיה סביבה גדולה כראוי, "כי רוב בנין חשוב יותר מרוב מנין"."

כתבי רב"ש, כרך א, מאמר "בענין חשיבות החברים"

עניין אהבת חברים

4. "עניין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע"י זה יכולים להגיע לאהבת ה', הוא עניין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. שפירושו, שעניין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. אלא, שאני צריך לאהוב את החברים".

רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר "מה לדרוש מאסיפת חברים"

לראות מעלת חברו

5. "אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים לראות דווקא מעלת חברו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה חיסרון אצל חברו, סימן הוא, לא שהחיסרון הוא אצל חברו, אלא החסרון הוא אצלו. היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חברו. אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחברו יתקן את עצמו, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך".

רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר "סדר ישיבת החברה – א'"

אחרי הפנים של בני אדם עומד הבורא

6. "האדם רואה את הפנים של בני אדם. אבל האדם צריך להאמין, שאחרי הפנים של בני אדם, עומד שם הבורא ועושה הפעולות האלו. היינו, שמבחינת אחורי בן אדם עומד הבורא, וכופה אותו לעשות את המעשים, מה שהבורא רוצה. נמצא, שהבורא פועל הכל, אלא שהאדם מחשיב, מה שהוא רואה, ולא מה שהוא צריך להאמין".

כתבי רב"ש, כרך ב, מאמר "מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה"

מי שמרמה את חברו מרמה לה'

7. "מי שחושב שמרמה את חברו, אינו אלא שמרמה לה', משום שחוץ מגופו של האדם נמצא רק ה'.. לכן כשמשקר לחברו, הוא משקר להבורא, וכשמצער לחברו, הוא מצער את הקב"ה".

בעל הסולם, מאמרי "שמעתי", מאמר ס"ז "סור מרע"

8. "אותה גדלות וחומרת העוון של לשון הרע בין אדם לחבירו, יהיו כדוגמת לשון הרע שבין אדם למקום".

כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא"

לדון את חברו לכף זכות

9. "בזמן שהאדם צריך לדון את החברים לכף זכות, זהו יגיעה גדולה, ולא כל אחד מוכן לזה. ויש לפעמים מצב יותר גרוע, היינו שיש לפעמים, שאדם רואה, שחברו מזלזל בו. ועוד יותר מזה, כי שמע עוד לשון הרע, כלומר ששמע מחבר אחד, שהוא אמר עליו, שהחבר הזה, הנקרא פלוני, אמר דברים, שלא יפה שחברים ידברו אחד על השני. והוא צריך להכניע את עצמו, ולדון אותו לכף זכות. וזוהי יגיעה גדולה מאוד … לכן בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה, שע"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה "אתערותא דלתתא" [התעוררות מלמטה], ונותנים לו מלמעלה כוח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים, בלי יוצא מהכלל. וזה נקרא: "קנה לך חבר", שהאדם צריך לתת יגיעה בכדי להשיג אהבת הזולת".

"כתבי רב"ש", מאמרי חברה, מאמר "מה לדרוש מאסיפת חברים"

לעולם ימכור אדם קורות ביתו

10. "חז"ל אמרו "לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעליו לרגליו". "מנעליו" הוא מלשון "נעילת דלת", שפירושו "סגירה". שהאדם, לאחר שריגל את חברו, ש"ריגל" הוא מלשון "רגלים", שימכור אדם "קורות ביתו", היינו כל המקרים שעבר על ביתו בקשר בין אדם לחבירו, היינו שיש לו מרגלים, שאומרים לו דיבה רעה על החברים.
אז "ימכור הכל". זאת אומרת, שיוציא את כל המקרים, מה שהרגליו הביאו לו, ויקח במקום זה "מנעליו לרגלו". שהכוונה היא, שיסגור את כל המרגלים, כאילו אינם עוד בארץ. וכל השאלות ותביעות שיש עליהם, יסגור אותם. ואז הכל על מקומו יבוא בשלום".

"כתבי רב"ש", כרך א', מאמרי "שלבי הסולם", מאמר "לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעליו לרגליו"

כל הדבורים שהאדם מוציא מפיו הוא רק בכוח ה'

11. "האדם צריך להאמין, שכל הדבורים, שהאדם מוציא מפיו, הוא רק בכוח ה', שזה נקרא "דברך". ואם האדם מאמין בזה, אזי בטח לא ידבר דברים בטלים, ושקר, ורכילות, ולשון הרע – על ידי זה שהמאור שבה מחזיר את הרע שבלבו לטוב".

כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר "תפילת ראש השנה"

לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים

12. "הזהיר מורי ז"ל לי, ולכל החברים שהיינו עמו בחברה ההיא, שקודם תפלת שחרית, נקבל עלינו מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", ויכוין לאהוב לכל אחד מישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפלתו כלולה מכל ישראל, ותוכל לעלות ולעשות תקון למעלה. ובפרט אהבת החברים שלנו, צריך כל אחד ואחד ממנו לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים האלו. ולמאד הזהירני מורי ז"ל בענין זה".

חיים ויטאל, "שער הגלגולים", הקדמה לח

תוקף הדבר של אהבת חברים בעת הזאת

13. "אבקש מאיתכם, להתאמץ ביתר עוז באהבת חברים, להמציא המצאות המסוגלות להרבות אהבה בין החברים, ולבטל מאיתכם תאוות מושגי הגוף. כי זהו המטיל שנאה. ובין עושי נ"ר ליוצרם לא יצוייר שום שנאה. אדרבה, רחמנות ואהבה יתירה יש ביניהם, והדברים פשוטים".

בעל הסולם, אגרת י"א

14. "זכור אזכיר לכם. עוד תוקף הדבר של אהבת חברים-על כל פנים בעת הזאת, "אשר בזה תלוי זכות הקיום שלנו, ובו נמדד אמת המדה של הצלחתנו הקרובה לנו". לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות ולהמציא המצאות נכונות לקשר לבכם בלב אחד ממש, ויקויים בכם הכתוב, "ואהבת לרעך כמוך" בפשיטות. והייתם נקיים ממחשבת האהבה שתהיה מכסה על כל פשעים, ובחנוני נא בזאת, ותתחילו להתקשר באהבה בשיעור אמיתי, ואז תראו "וחיך יטעם"".

בעל הסולם, אגרת מ"ז

הסתר וגילוי פנים של ה'

15. "ציור של הסתרת פנים:
כל מכיריו הצדיקים מקיימי תורה ומצווה דומה לו שהמה אכזרים ואגואיסטים משונים או טפשים מלידה וחסר להם דרך ארץ, וצבועים גדולים, עד שמאוס לו לישב עימהם אפילו בגן עדן עד שאינו יכול להיות בחברתם אף רגע.
ציור של גילוי פנים:
כל המכירים הצדיקים, רואה אותם פקחים, בעלי חשבון, בעלי דרך ארץ עם הבריות, אנשי אמת, בעלי צורה, עד שמתענג מאוד להיות בחברתם".

"הסתר וגילוי פנים של השי"ת – ב"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xgLDX

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest